וול סטריטניתוח פונדמנטלי

מלחמת הסחר ארה"ב סין – היום שאחרי

מלחמת הסחר הבלתי נגמרת בין ארה"ב לסין, עומדת בפני פרק נוסף של העלאות מכסים, אך הפעם היא הולכת לפגוע בלב ליבה של הצרכנות האמריקאית. מוצרי צריכה יומיומיים שמיובאים מסין עומדים בפני העלאת מכסים של 15% וכל זה בשיא תקופת הקניות של לפני החגים.
איך זה ישפיע על הצרכן האמריקאי והכלכלה הגדולה בעולם, והאם היה אפשר ללמוד משהו מהעבר ולהמנע מהמשבר הממשמש ובא?

 

מלחמת הסחר על קצה המזלג

מלחמת הסחר החלה בהודעה של טראמפ כי יעלה מכסים על יבוא פלדה ואלומיניום ממדינות אחרות ובעיקר מסין.
ארה"ב היא יבואנית הפלדה הגדולה בעולם, ואילו סין היא יצואנית הפלדה הגדולה בעולם.
סין לא אהבה את הרעיון, ואילו טראמפ חשב שיוכל לחזק את התעשייה המסורתית הגוועת.

מיבוא פלדה ואלומיניום המשיך טראמפ לגניבת קניין רוחני, וכאן כבר המצב קיבל תפנית חדה ומערכת היחסים החלה להידרדר עד למצבה כיום.
סין שידועה בחיקויים הזולים שלה, לא התכוונה לוותר כל כך בקלות על הנכס הזה. וארה"ב החליטה לעשות שרירים עד הסוף.

 

15 לדצמבר – למה לצפות

את המכסים קבעו להעלות במספר פעימות, כשהפעימה הקרובה ב-15 לדצמבר, היא המשמעותית ביותר לצרכן האמריקאי.
מדובר על מכס בגובה של 15% על סחורה מיובאת בשווי של 160 מיליארד דולר. שני שליש מהמוצרים הם מוצרי צריכה יומיומיים כמו צעצועים, בגדים, נעליים וכו'. והבעיה הגדולה יותר היא שזו תקופת שיא השיאים במכירות לקראת חג המולד והשנה החדשה.
ויש הקוראים לטראמפ "הגריניץ'"- ייצור דמיוני שלפי הסיפור גנב את רוח חג המולד.

 

מי משלם את המחיר?

טראמפ התעקש שהסינים ישלמו את מחיר העלאת המכסים. אבל מכסים לא עובדים ככה. הם פשוט מגולגלים לצרכן. כמו בישראל. על מי מגולגלים המכסים הגבוהים על יבוא רכבים? עלינו הצרכנים.
אז במשוואה פשוטה, הצרכן האמריקאי שהיה רגיל עד כה למוצרים זולים יחסים שמגיעים מסין, יצטרך לשלם מחיר גבוה הרבה יותר על כל פריט שהוא רוכש.

אומנם חברות רבות הודיעו שהן מוכנות לספוג את העלות, בכדי לא להעלות את המחיר הסופי לצרכן, אך זה לא יחזיק לאורך זמן.
טראמפ שהבין בסופו של דבר שהצרכן האמריקאי הוא שיפול תחת הנטל, דחה את העלאת המכסים המשמעותית לסוף השנה האזרחית, אחרי שכל המוצרים כבר עומדים בחנויות ורק מחכים לקונים.

לפי ג'יי.פי מורגן, העלאת המכסים תעלה ביותר מ-1000 $ בממוצע בשנה לכל משק בית אמריקאי (לפי מחקר שנערך עוד שהמכסים היו אמורים לעמוד על 10% ולא כפי שהם עכשיו 15%).

הצרכן האמריקאי שהיה עד כה הנדבך העיקרי בכלכלה שנמצאת בהאטה, ישחק גם הוא, והתוצאה תהיה האטה במשק מכל הבחינות. עסקים רבים יצטמצמו ואולי אף יסגרו בזמן שצרכנים יחליטו לוותר על רכישות שאינן הכרחיות.

 

היום שאחרי

כולם מדברים על ההלם שיכה בשוק האמריקאי, ויש שמשווים אותו לשוק שפקד את המדינה במשבר הנפט של 1973. גם משבר הנפט וגם המכסים החדשים יוצרים מחסור במה שהיה מקור של יבוא זול – אז נפט גולמי והיום סחורות מסין שחדל להיות כזה. המחירים שמשלמים הצרכנים והעסקים בארה"ב עולה, ופוגע בביטחון שלהם ובכוח הקנייה.

האמברגו של 1973 העלה את מחיר החבית שעמד מתחת ל -4 דולר, למחיר של 11 דולר לחבית מה שתפס את האמריקאים בלתי מוכנים והכניס את המדינה למיתון הגרוע ביותר מאז שנות ה-30. הלם הנפט היכה הרבה אחרי שהמשבר נגמר.

אומנם העלאת המכסים לא יוצרת פאניקה מפני מחסור וגם אין תורים ארוכים להצטייד אבל כן יש תורים במשרד המסחר של יבואנים אמריקאים המבקשים אלפי בקשות לפטור והקלות במכס.

מכס נועד לעודד את הייצור המקומי על ידי הגנה עליו מפני יבוא זול. אבל ייצור גלובלי מטרתו לייבא מוצרים וחומרי גלם מוגמרים למחצה שנעים משלב אחד בשרשרת האספקה לשלב שני, ואין להם תחליפים מקומיים מן המוכן.

 

ומה קורה בסין?

ארה"ב היא השוק הגדול ביותר שסין מייצאת אליו, ובשנה האחרונה קטן היצוא ב-12%, ירידה משמעותית שמתווספת להאטה במשק הסיני עצמו.

עסקים רבים העתיקו את מקום מושבם מסין לויאטנם ואינדונזיה. משאירים אחריהם פועלים סינים מובטלים, מפעלים נטושים, ורחובות מרוקנים מאדם. עיר תעשייתית כמו דונגהן שהיתה עד לפני שנה עיר תוססת שקשה היה לזוז בה מרוב אנשים, התרוקנה מתושביה כשרבים עזבו לחפש פרנסה בערים אחרות.

 

רבותיי, ההיסטוריה חוזרת

טראמפ הוא לא הנשיא האמריקאי הראשון שהחליט להעלות מכסים שעשויים לעלות לו ביוקר, בסופו של דבר.

בשנת 1930 חוקק הנשיא הרברט הובר את חוק המכסים סמוּט-האוּלי שמטרתו היתה העלאת מכסים  במהלך השפל הגדול במטרה להגדיל את הכנסות הממשל ולהגן על התוצרת התעשייתית ועל התוצרת החקלאית של ארצות הברית.

במאי אותה שנה,  פנו מעל 1000 כלכלנים, בעצומה אל נשיא ארצות הברית בבקשה להטיל וטו על החוק, על פי הסכמה רחבה שמדובר בחוק מזיק. הנרי פורד בכבודו ובעצמו ניסה לשכנע את הובר להטיל וטו על החוק. וגם תומאס למונט, מנכ"ל ג'יי פי מורגן התחנן שלא יאשרו את החוק.

חוק המכסים סמוט-האולי העלה את המכס על מוצרים חקלאיים ובנוסף גם על מגוון רחב של מוצרי צריכה כמו עור ונעליים, מוצרי טקסטיל, כימיקלים, משי וקטיפה, חרסינה ומוצרי זכוכית. אחרי אישור החוק הגיעו שיעורי המכסים לרמה הגבוהה ביותר מאז ומעולם בארצות הברית.

העלאת המכסים הציתה מלחמת מכסי-תגמול בכל רחבי העולם, שהתרעמו על העלאת המכסים על ידי ארצות הברית. אלו פגעו במיוחד בחקלאות האמריקאית, שהתבססה על ייצוא, והעמידו אותה בעמדת נחיתות מובהקת מול מתחריה הזולים יותר ובראשם ברית המועצות. להעלאת המכסים העולמית הייתה השפעה משמעותית על היקף הסחר העולמי, מצב שהחליש עוד יותר את הכלכלה והגביר את השפל בארצות הברית.

הבורסה שלא אוהבת העלאת מכסים במיוחד, הגיבה בחריפות כשמדד הדאו ג'ונס צנח בהדרגה מ 300 ל 50 בין השנים 1929 – 1932.

מדד הדאו גונס שנים 1929-1932
מדד הדאו גונס שנים 1929-1932 מקור: https://www.investors.com/how-to-invest/investors-corner/trump-tariffs-history-dow-jones/

 

אומנם עברו כמה עשרות שנים מאז, והנסיבות היום שונות. אבל כלכלנים עדיין מאוחדים בדעתם שהתוצאות יהיו לא מזהירות לכלכלה האמריקאית.
גם בהווה, כמו בעבר, שלחו מעל ל-1000 כלכלנים מכתב לטראמפ שבו הם מזהירים שלא ימשיך במסלול העלאת המכסים.
טראמפ, כמו הובר לפניו, התעלם מהאזהרה.

כתבות מאותו תחום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button
{ "symbols": [ { "title": "S&P 500", "proName": "OANDA:SPX500USD" }, { "title": "נאסדק 100", "proName": "OANDA:NAS100USD" }, { "title": "EUR/USD", "proName": "FX_IDC:EURUSD" }, { "title": "BTC/USD", "proName": "BITSTAMP:BTCUSD" }, { "title": "ETH/USD", "proName": "BITSTAMP:ETHUSD" } ], "colorTheme": "light", "isTransparent": false, "displayMode": "adaptive", "locale": "he_IL" }
Close
Close