מילון המושגים של טריידסטריטמיסוי בשוק ההון

ההבדל בין המשקיע האקטיבי לפאסיבי בראי דיני המס בישראל

דיני המס בישראל עושים הבחנה בין משקיע "מקצועי" למשקיע "רגיל", הבחנה שיש בה להשפיע באופן מהותי על הכדאיות הכלכלית בבואו של המשקיע לבצע פעולה או סדרת פעולות בשוק ההון. בעוד פקודת מס הכנסה קובעת שיעורי מס מוטבים למשקיע "הרגיל", הרי שמשקיע "מקצועי" לא ייהנה מאותן הטבות. בסקירה להלן, נעמוד על ההבדלים בין משקיע "אקטיבי" למשקיע "רגיל".

משקיע "מקצועי"
משקיע מקצועי הוא אותו משקיע, אשר מפיק הכנסה מניצול משאבים שונים העומדים לרשותו, ובכלל זה כישוריו, ידיעותיו, נכסיו או תוצר של שימוש בנכסים העומדים לרשותו (אין המדובר בהכנסה ממימוש רכוש המשקיע או לכל הפחות אין היא נובעת בעיקרה ממימוש נכסיו).

משקיע "רגיל"
הכנסתו של המשקיע הרגיל נובעת מהרווח שנוצר לו כתוצאה מעלייה או ירידה בשווי הכלכלי של הרכוש השייך לו בין שתי נקודות זמן. בניגוד למשקיע "המקצועי", אין בידיו את סט הכלים המקצועי אשר מסייע בידיו להשיא את רווחיו.

להבחנה בין משקיע מקצועי למשקיע רגיל, מספר השלכות משמעותיות בדיני המס:
שיעור המס:

  • משקיע רגיל: שיעור המס בשל רווח ההון שנוצר בידיו ינוע בין 15%-33% (תלוי בסוג נייר הערך ומועד הרכישה – שכן במקרים המתאימים, ייהנה המשקיע הרגיל גם משיעור מס מופחת (10%) על רווח אינפלציוני).
  • משקיע מקצועי: שיעור המס בשל רווחיו ינוע בין 10%-50% (ההבדל נעוץ במדרגות המס השונות החלות בהתאם לגובה הכנסתו).

הוצאות:

  • משקיע רגיל: ההוצאות מוכרות (בהתאם לצו/ תקנות שר האוצר) בעת מכירת המכס.
  • משקיע מקצועי: ההוצאות ניתנות לניכוי כנגד ההכנסות בשוטף.

קיזוז הפסדים:

  • משקיע רגיל: יכול לקזז את הפסד ממכירת נייר הערך שנוצר לו בשנת המס, רק כנגד רווח הון (תוך עמידה בכללים המנויים בסעיף 92 לפקודת מס הכנסה).
  • משקיע מקצועי: יכול לקזז את ההפסד מנייר הערך, גם כנגד הכנסה מעסק וגם כנגד רווח הון.

מקדמות/ ניכוי במקור

  • משקיע רגיל: לא זכאי לקבלת פטור או הקטנת ניכוי מס במקור מהכנסותיו משוק ההון.
  • משקיע מקצועי: באפשרותו להגיש בקשה להקטנה או לקבלת פטור מלא מניכוי מס במקור מהכנסותיו משוק ההון.

הגשת דו"ח שנתי:

  • משקיע רגיל: בהתאם לתקנות מס הכנסה, משקיע רגיל שהכנסתו משוק ההון בשנת המס, לא עלתה על 2,500,000 ₪, פטור מהגשת דו"ח שנתי לפקיד השומה.
  • משקיע מקצועי: חייב בהגשת דוח שנתי לפקיד השומה.

מבחני הפסיקה לקביעת זהות המשקיע – מקצועי או רגיל

  1. מבחן תקופת ההחזקה בנכס: תקופת החזקה קצרה בנייר ערך על פי רוב עשויה להצביע על פעילות עסקית. יחד עם זאת, רכישת נייר ערך ומכירתו באותו חודש למשל יכולה עדיין להיחשב כפעולה במישור ההוני.
  2. מבחן התדירות: תדירות עסקאות גבוה יש בה כדי להצביע על פעילות עסקית. אך יש לבחון את האמור ביחס לתדירות העסקאות המתבצעות בשוק ההון.
  3. מבחן הבקיאות והמומחיות: ככל ולמשקיע יש יותר בקיאות ומומחיות כך הדבר יעיד על היותו משקיע מקצועי. יש לציין, כי פעילות באמצעות ברוקרים או יועצי השקעות לא הופכת באופן אוטומטי את ההכנסה מהפעילות בשוק ההון להכנסה עסקית, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו. כך למשל, משקיע אשר עושה שימוש בידע ובבקיאות של גורם מקצועי, תוך קיום מנגנון קבוע, שוטף ומאורגן של התייעצות, בו למשקיע מעורבות אקטיבית ומשמעותית, יש בה כדי להפוך אותו לבעל מומחיות בשוק ההון.
  4. מבחן היקף ההשקעה: על פי רוב היקף השקעה גבוה מצביע על פעילות עסקית, אך יש לשים לב, כי צריך לבחון מבחן זה ביחס למשקיע הספציפי ובשים לב למשאביו הכספיים.
  5. מבחן המימון: מימון פעילות בשוק ההון (בעיקר אשראי לזמן קצר), מעידה על פעילות עסקית – וזאת בניגוד למימון באמצעות הון עצמי.
  6. מבחן הארגון: קיומו של מנגנון, צוות עובדים, מקום עבודה קבוע ומערך תפעולי, יש בו כדי להעיד על פעילות עסקית.
  7. מבחן ההבשלה וההשבחה: נקיטת פעולות להעלאת שווי נייר הערך, יש בו כדי להצביע על פעילות עסקית.
  8. מבחן טיב הנכס: ככל ונייר הערך יותר "ספקולטיבי" כך נראה בפעילות כעסקית.
  9. מבחן ה"גג": מבחן זה שם דגש מיוחד על הנסיבות הכרוכות בביצוע העסקה. למעשה מבחן הגג מבהיר לנו, כי אין באף אחד מהמבחנים שנסקרו לעיל משום גורם חיוני או מכריע, אלא יש להתחשב בכולם, לאזן ביניהם ולהסיק מסקנה בהתאם לתמונה הכוללת.

עמדת רשות המיסים

להלן נסקור מספר דוגמאות בהם רשות המיסים נתנה את דעתה האם מדובר בהכנסה הונית (משקיע רגיל) או בהכנסה עסקית (משקיע מקצועי):

  • משקיע שביצע מניפולציות בנייר ערך כגון "הרצת מניות" – הכנסה עסקית.
  • פעילות של סוחרים (ברוקרים) בניירות ערך בתיקם האישי או בתיק אחר בו יש להם עניין וזאת גם במקרים שהפעילות נעשית באמצעות חברה בשליטתם – הכנסה עסקית.
  • פעילות של משקיע המתמחה בשוק ההון ועיקר עיסוקם הוא בניירות ערך – הכנסה עסקית.
  • משקיע המבצע פעולות רבות מאוד בניירות ערך, במשך תקופה החזקה קצרה, תוך השקעת סכומים נכרים – הכנסה עסקית.
  • משקיע הרוכש אופציית מכירה (PUT) כאשר נכס הבסיס הוא ניירות ערך אותן הוא מחזיק כהשקעה הונית – הכנסה הונית
  • הכנסה מעסקה עתידית המיועדת להגן על השקעה הונית בניירות ערך שאינה מגיעה לכדי עסק (גידור סיכונים) – הכנסה הונית

למותר לציין, כי סוגיית ההבחנה בין משקיע מקצועי למשקיע רגיל וסיווג הכנסותיהם כהכנסה פירותית או כהכנסה הונית, מהווה את אחת המחלוקות המרכזיות בין רשות המיסים למשקיעים השונים.

אין באמור כדי חוות דעת משפטית. ואין בכתבה זו כדי לקיים יחסי עורך דין –לקוח. לצורך קבלת חוות דעת משפטית יש לפנות לעו"ד בתחום.

 

הכותב הוא רועי קריב, עו"ד לדיני מיסים, בעלים של משרד עו"ד קריב.

רועי קריב

רועי יוצא רשות המיסים. בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B) ותואר שני במנהל עסקים, עם התמחות במיסים (M.B.T)

כתבות מאותו תחום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button
{ "symbols": [ { "title": "S&P 500", "proName": "OANDA:SPX500USD" }, { "title": "נאסדק 100", "proName": "OANDA:NAS100USD" }, { "title": "EUR/USD", "proName": "FX_IDC:EURUSD" }, { "title": "BTC/USD", "proName": "BITSTAMP:BTCUSD" }, { "title": "ETH/USD", "proName": "BITSTAMP:ETHUSD" } ], "colorTheme": "light", "isTransparent": false, "displayMode": "adaptive", "locale": "he_IL" }
Close
Close