השקעות בשוק הישראלימוטיבציהמילון המושגים של טריידסטריטניתוח פונדמנטלי
חם עכשיו

איך לשרוד נשיכה של ברבור שחור

מאז צאתו של הספר 'הברבור השחור' של טאלב בשנת 2007 קיבל הספר מעמד על כאחד הספרים החשובים של המאה ה-20. כמעט כל שיחה על השקעות כיום כוללת התייחסות ל'ברבורים שחורים'. מה באמת אומרת לנו תיאוריית הברבור השחור - והאם היא באמת ראויה למעמד שקיבלה?

במאה השניה לפני הספירה היה ביטוי רומאי שאומר שדבר מסוים “נדיר כמו ברבור שחור”. המשמעות של הביטוי הייתה למעשה כי אותו דבר לא קיים, כפי שברבורים שחורים לא קיימים. אלא מה? במאה ה-17 התגלו ברבורים שחורים שחורים באוסטרליה וכיום הם כל כך נפוצים שאפילו בספארי ברמת-גן אפשר למצוא כמה.

בשנת 2007 כתב נאסים טאלב ספר שנקרא “ברבור שחור” – ספר שהוגדר על ידי הטיימס כאחד מ-12 הספרים המשפיעים ביותר אי פעם, וגם כיום קשה לעבור שיחה על השקעות בלי שתוזכר תיאוריית הברבור השחור. טאלב מגדיר שלושה מאפיינים ל’ברבור שחור’. ברבור שחור הוא (1) אירוע מפתיע (2) בעל השפעה משמעותית (3) כאשר לאחר האירוע נעשית רציונאליזציה לאחור כאילו ניתן היה לחזות את האירוע מראש. מה הקשר לברבור שחור? כמו שהביטוי הרומאי איבד ממשמעותו מהרגע שגילו שקיימים ברבורים שחורים, כך גם כל מערכת ידע יכולה לאבד ממשמעותה כאשר מתגלה מידע חדש.

ברבור שחור הוא סיכון שקשה לחשוב עליו מראש. סיכון לרעידת אדמהמגפה של וירוס חדש, היפר-אינפלציה, פיגוע מסוג 11 בספטמבר, משבר פיננסי , פיתוח של טכנולוגיה חדשה לחלוטין. כל אחד מאלה יכול להשפיע דרסטית על כל השקעה, אך אין לנו נתונים שיעזרו לנו לתמחר אותם.

חישבו על מ שהשקיע, כפי שוורן באפט עשה, בעסק לאנציקלופדיות בשנות ה-90. היה קשה לשער כמה הטכנולוגיה החמה התורנית – האינטרנט – תשפיע על העסק. מי שהשקיע בעסק לאנציקלופדיות בודאי סיפר לעצמו סיפורים על זכויות היוצרים שמונעות מחקיינים להתיק את התוכן, על המומחים שבדקו את התוכן וכמה אין להם תחליף. למעשה, כנראה היית אומר לעצמך שהאינטרנט יעזור לעסק כי יהיה ניתן למכור גרסאות מקוונות של האנציקלופדיה מה שיגדיל את הרווח הגולמי!

אז אנחנו מבינים שאירועי ‘ברבור שחור’ יכולים לעשות שמות בהשקעות מסוימות, אבל המסקנה שיש להסיק מכך היא לא כל-כך ברורה. מה טאלב אומר לנו לעשות בעצם? להשאיר את הכסף בבנק? הרי הבנק יכול לקרוס או שהשקלים בבנק יאבדו כל ערך בשל היפראינפלציה, נשקיע בנדל”ן? הריבית יכולה לטוס לנו למעלה בפתאומיות ולהוריד את המחירים, עודף בניה יכול להוביל לכך שלא נמצא שוכרים, שלא לדבר על רעידת אדמה או קסאם תועה. בונים על ביטוח שיגן עליכם? ומה אם חברת הביטוח תקרוס יחד עם 1,000 בניינים?

בכל חברה יכולים להכות ‘ברבורים שחורים’. אפילו חברת ענק כמו גוגל ששווה מעל טריליון דולר יכולה לקרוס תוך שנים בודדות ככל ויימצא תחליף טכנולוגי לחיפוש (מלא הפרסומות) שלה כפי שהיא עצמה החליפה פורטלי אינטרנט כמו יאהו.

למעשה, אפילו לא צריך טכנולוגיה חדשה! גוגל היא למעשה חברת פרסום באינטרנט וכ-99% מהרווח שלה מגיע משם. מספיק שרוב המשתמשים בעולם יתקינו חוסם פרסומות (אני לא יכול לגלוש בלעדיו) וגוגל פושטת רגל תוך כמה חודשים. חברה של טריליון דולר במכפיל 30! איך היא תשלם ל-100 אלף עובדים יקרים משכורת ותמשיך את הסבסוד של ההימורים שלה? איך היא תממן קנסות של מיליארדים מהאיחוד האירופי? מי אמר שגוגל לא תיראה עוד עשור כמו שאנציקלופדיות ניראו בשנות ה-90? ככה נראות אפילו ההשקעות הבטוחות בעולם כשאתה חושב במונחים של ‘ברבורים שחורים’!

אז איך מתמודדים עם ברבורים שחורים? אז טאלב אומר לנו כי ברבור שחור של אחד הוא ברבור לבן של אחר. בעזרת מחקר מעמיק אפשר, כלשונו של טאלב, “להפוך ברבורים שחורים ללבנים”. ברגע שהסיכון ידוע – הוא כבר לא ברבור שחור. טאלב מציע פתרון נוסף בספרו בשנת 2012- “אנטי-שביר“. טאלב טוען כי קיימים ‘דברים שנהנים מתנודתיות, אקראיות, חוסר סדר, סיכון וחוסר ודאות’. שימו לב שהכוונה של טאלב היא מעבר לסתם ‘עמידות’ שמשמעותה יכולת לשרוד בתנאים קשים אלא מעבר לכך – אנטי שבירות היא היכולת להתחזק ולהשתפר כתוצאה מכאוס, כמו עצמות שמתחזקות כתוצאה מהפעלת לחץ.

אני מסכים עם טאלב שישנן חברות שנהנות מתכונה של אנטי-שבירות. חברות עם יזם שידוע בניצול הזדמנויות בראשן כמו רני צים, חברות אשראי חוץ בנקאי, ובטח הטובות שבהן כמו שוהם, אס.אר אקורד או מלרן, שכאשר הבנקים המבוהלים יסגרו את דלתותיהם בשעת משבר יצליחו לנקות במהירות את תיק האשראי (שהמח”מ הממוצע שלו הוא חודשיים-שלושה) ולהפוך את התיק לבטוח ורווחי פי כמה. לסיכו עם מזומן בהיקף עצום בזמן שכל מתחרותיה ממונפות יכול להפוך אותה לרוכשת היחידה בשעת משבר, עילדב עם מזומן ושני עסקים נפרדים ועוד רבות.

בכל זאת, לא עוזבת אותי התחושה שאנחנו נותנים יותר מדיי קרדיט לתיאוריית הברבור השחור. לי נראה שאפשר לסכם את הספר על 444 עמודיו, עם כל הביטויים האקדמיים והתפלגויות עם זנבות ארוכים בשתי מילים פשוטות: Shit Happens

ביקרתי לפני יותר מעשור בבית לוינשטיין ולא אשכח את אחת המטופלות שדיברה בפנינו. היא טיילה יום אחד ברחוב, חצתה כביש במעבר חציה ליד רמזור להולכי רגל. פתאום משב רוח ניתק את הרמזור והפיל אותו על ראשה (!!) היא שרדה, אבל מאז היא במשך שנים בשיקום. המקרה הזה נשאר איתי שנים רבות. מה המקרה הזה מלמד אותנו בעצם? האם זה אשמתה כי היא לא ראתה שהרמזור מתנדנד? האם עלינו לא לעבור מתחת לרמזורים? אולי לא לצאת מהבית בימים עם רוח?

התשובה שלי פשוטה – המקרה הזה לא מלמד אותנו כלום מלבד אולי העובדה שהיכולת שלנו להימנע מ’ברבורים שחורים’ מוגבלת מאוד. חלקנו נעבור את חיינו בלי לפגוש אותם, וחלקנו לא נוכל להימנע מהם:

כל פעם שאנחנו חוצים כביש ייתכן שהרכב שחשבנו שראה אותנו פספס אותנו וימשיך לנסוע. עליתם על כביש מהיר? משאית יכולה לסטות לנתיב שלכם. מה אם תא בגופכם מחליט להתפצל ללא שליטה? מה אנחנו אמורים לעשות עם כל הברבורים השחורים האלה? להינעל בבית? ומה אם תהיה דליפת גז? עובש רעיל בקירות? גם הספר ‘אנטי-שביר’ רחוק מלספק תשובה.

נניח ששמרתי מזומן בצד כדי להיות ‘אנטי שביר’ ומוכן לברבורים שחורים. פתאום הכה משבר ההיפר-אינפלציה של תחילת שנות ה-80. מי שנפגע מהמשבר הזה הם דווקא אנשים ששמרו מזומן בצד ואיבדו את כל הונם שעה ששוויו של השקל ירד ב-99.9% (זו אגב הסיבה שהשקל שלנו הוא “חדש”, השקל המקורי הפך לכל כך חסר ערך שהפכו כל 1,000 שקל ל-1 שקל חדש) ומי שהרוויח מהמשבר הם דווקא ‘השבירים’ שהיו ממונפים- אנשים שקנו דירה במינוף 90% והחוב שלהם שהיו נקוב בשקלים ישנים למעשה התאפס לחלוטין והם זכו למעשה בדירה במתנה. כלומר מי שהיית מגדיר כשביר היה זה שהרוויח מה’כאוס’ ומי שלא שביר – הפסיד. לא הוגן? אלה החיים.

אז אחרי כל הפירוט האמת היא, ועם יד על הלב – תיאוריית הברבור השחור לא ממש מועילה לנו. הספר של טאלב יצא, לגמרי במקרה, שנה לפני אחד הברבור השחורים הגדולים אי-פעם – המשבר של 2008. טאלב פשוט היה ממש, אבל ממש בזמן הנכון כדי שהספר שלו ייחשב ל’אחד הספרים המשפיעים אי פעם’.

בסופו של דבר הדרך הנכונה להשקיע בעולם עם ברבורים שחורים לא שונה בהרבה מהדרך הנכונה לקבל כל החלטה. לפעול בזהירות – אבל לפעול. רוצה לחצות כביש? לך למעבר חציה, תסתכל ימינה ושמאלה ותחצה. ייתכן שייפול עליך רמזור, אך כנראה שלא.

אל תתנו לפחד מהמאוד לא סביר להשאיר אתכם בבית.

 

תכנים נוספים ניתן לקרוא באתר של שלומי ארדן

תגיות
הראה עוד

Shlomi ardan

שלומי עבד במשך כ-5 שנים כעורך דין במספר משרדים מובילים בתחום דיני חברות וחדלות פירעון. לאחר שצבר ניסיון רב בעולם התאגידי, והיכרות מעמיקה עם תהליכי הבראה, החל להתמקד בניהול השקעות, ובעיקר במחקר של חברות קטנות ואיכותיות אשר נמצאות "מתחת לרדאר" של הגופים המוסדיים בארץ. כיום שלומי מנהל את קרן הגידור ארביטראז' ואליו המתמקדת בהשקעות במניות קטנות בבורסה הישראלית.

כתבות מאותו תחום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
Close
Close