המשבר שפקד את הבורסות ברחבי העולם בעקבות וירוס הקורונה, הבריח משקיעים רבים משוק המניות לשווקים יותר סולידיים, כשלמעלה מ 23 מילארד דולר זרמו לשוק האג"חים תוך שבוע אחד, שיא במונחים היסטוריים. אז למה דווקא אגח"ים הפכו לחוף המבטחים של ציבור המשקיעים, מגמה שחוזרת על עצמה בעיתות משבר וחוסר וודאות.
השבועות האחרונים הסיטו את המשקיעים לשווקים יותר סולדיים כמו אג"חים וקרנות סל אג"ח, כשלפי ההערכות בנק אוף אמריקה, הכספים שיזרמו לשם השנה, יגיעו לסכומים של טריליון דולר, שיצטרפו ל-10 טריליון שכבר הושקעו באג"חים. כדי להבין למה האג'ח הפכו לכל כך אטרקטיביות בעיני משקיעים נבין קודם מהן אג"חים ואיך הן פועלות.
מהי אג"ח
אגרת חוב, היא כלי לגיוס הון, בין אם זה לרשות המדינה, או לחברה ציבורית. רוכש האגרת נותן הלוואה לגוף המנפיק, תמורת התחייבות שהמנפיק יחזיר את ההלוואה בתוספת ריבית במועד ובשיעור קבוע מראש. לריבית המשולמת קוראים קופון והיא משולמת בדרך כלל פעם או פעמיים בשנה.
קניית אגח לא מקנה זכויות כמו מניה, כלומר הקונה לא נחשב כחלק מבעלי החברה. אבל במקרה שלחברה אין יכולת להחזיר כספים, בעלי האגח נחשבים לבעלי עדיפות גבוהה על מחזיקי המניות, לכן על פי רוב, ההשקעה באג"ח נחשבת לבטוחה יותר.
איך אגרת חוב עובדת
בתיאוריה, אגרת חוב פועלת בצורה הבאה.
ממשלה, או חברה מגייסות מהציבור כסף. בתמורה הן מנפיקות אגרת חוב שהיא התחייבות לתשלום, בתוספת ריבית קבועה שתשלום במועד קבוע. סכום האגרת המונפקת (ערך נקוב) שווה ערך ל 100 אג' בישראל, ובארה"ב 1000 דולר.
לדוגמא, חברה כלשהיא מנפיקה אגרות חוב, לעשר שנים, בריבית של 5%. כלומר המשקיע יקנה אגרת חוב במחיר של 100 אג', ויהנה כל שנה מרווח של 5 אג'. בשנה האחרונה הוא יקבל בחזרה את הקרן (100 אג') + הריבית 5 אג'.
בפועל, מחיר האיגרת הוא דינמי ומושפע ממספר גורמים כגון שיעור הריבית במשק, משך החיים של האיגרת, רמת הסיכון להסדר חוב ועוד.
השפעת ריבית ומח"מ
אחד הגורמים החשובים המשפיעים על כדאיות האגרת, הוא המח"מ – משך חיים ממוצע. שהוא הגיל הממוצע של כל תקבולי המזומנים שיתקבלו מהאגח. נתון זה גם קובע את מידת התנודתיות שלה. ככל שחיי האגרת ארוכים יותר, כך המחיר שלה תנודתי יותר.
לנתון זה מתווספת גם השפעת הריבית במשק. ככל שחיי האגרת ארוכים יותר, במקרה של הורדת ריבית במשק, רווחי ההון יהיו גבוהים יותר. כי החברה צריכה לשלם את ההפרש שנוצר. במקרה והריבית עולה, מח"מ ארוך יפסיד כסף.
תשואה לפדיון
תשואה לפדיון מראה כמה כסף ירוויח משקיע באג'ח.
ככלל, ככל שמחיר האגח עולה – התשואה לפדיון יורדת. ככל שמחיר האגח יורד – תשואה לפדיון עולה.
כלומר. אגח שנרכש ב 100 אג' + 5% ריבית, ושווה כיום 99 אג'. התשואה לפדיון תהיה:
99 – 100 = 1 + 5 = 6 אג' תשואה לפדיון
אגח ששווי 102 אג'
102 – 100 =( 2-) + 5 = 3 אג' תשואה לפדיון
סוגי אג"חים
2 סוגי אגרות חוב מרכזיות. ממשלתיות וקונצרניות.
ממשלתיות – כאשר המדינה צריכה כסף מעבר להכנסותיה היא מנפיקה איגרות חוב ממשלתיות שלווה כסף מהציבור. מי שרוכש איגרת חוב ממשלתית נותן הלוואה לממשלה, ולכן מדובר בדרך כלל בהשקעה בטוחה יחסית עבור המשקיע.
קונצרניות – הנפקת אגרות חוב קונצרניות, מאפשרת לחברות לקחת הלוואות מבלי להיות תלויות בבנקים בלבד. בארץ הנפקת אגח קונצרני החלה בשנת 2003 כשעד אותה תקופה היה נהוג שרק בנקים, חברת חשמל ובזק היו מנפיקות. הלוואות אלו נחשבות למסוכנות יותר ותלויות במדרג החברה, וביכולת שלה להחזיר את הכסף.
השקעה בקרנות סל
השקעה בקרנות סל אגחיות היא אחת הדרכים להשקיע באגחים, בלי להשקיע בכל אגח בנפרד. קרנות אלו מציעות סל מוצרים מגוון מה שעשוי להקטין משמעותית את הסיכון בתיק ההשקעות.
איך יודעים במה להשקיע
אחד השיקולים העיקריים בהחלטה באיזה אגח להשקיע, הוא הדירוג שלה. נתון שמהווה אינדיקציה האם החברה תוכל להחזיר את ההלוואה במלואה, או עשויה להיות בעיתיית.
ככל שרמת הדירוג גבוהה יותר (AAA) כך גדל הסיכוי שהחברה תפרע את האג"ח, ולהפך: ככל שהדירוג נמוך יותר (אגח זבל ) יש יותר סיכון שהחברה תתקשה להחזיר את הכסף. גם התשואה תהיה בהתאם. האג"ח בעלות הדירוג הנמוך יותר משלמות תשואה גבוהה יותר, כפיצוי על הסיכון.
סוכנויות הדירוג – מודי'ס, פיץ' ו- S&P בעולם, מעלות ומידרוג בישראל – מדרגות את אגרות החוב לקראת ההנפקה. הציון הסופי שמעניק הדירוג נועד לשקף את רמת הסיכון של האג"ח.
הבעייתיות במדרג, שהוא לא אובייקטיבי לחלוטין, משום שהחברות המדורגות משלמות כסף לסוכנויות הדירוג. אך בהעדר כלי אחר, סולם המדרג עדיין משמש כאינדיקציה לחוסנה של החברה.
***אין באמור המלצה לקניה או מכירה של ניירות ערך, הכותב עשוי להחזיק בנייר וזהו אינו תחליף לייעוץ פרטני המותאם לצרכיו האישיים של כל אדם
