בחרתי בנושא שאני נתקל בו יותר ויותר בזמן האחרון.
בגלל עליית התנודתיות בשווקים, ניהול העסקאות והפסיכולוגיה מקשה עלינו ליישם את תוכנית העבודה שלנו.
אפתח בתיאור קצר של טעות נפוצה בניהול עסקה, ואני בטוח שלתיאור הזה הרבה ממכם יתחברו.
בחרנו מניה לסחור ויש לנו תרחיש מדוקדק ומוכן מראש עם סטופ ויעדי רווח, אנחנו מתחילים לעקוב אחרי המניה בזמן המסחר ומגיע הטריגר, אנחנו נכנסים לעסקה ומציבים פקודת סטופ, אך הדבר הראשון שקורה הוא שהמניה הולכת נגדנו ומתקרבת סנטים בודדים מהסטופ ובשניה שהמניה חוזרת לכניסה אנחנו "בורחים ללא פגע" מהעסקה.
אז הדבר המתסכל ביותר קורה, המניה עושה בדיוק את התרחיש אותו תכננו.
יש 2 משפיעים עיקריים שגורמים לנו כסוחרים לחרוג מתוכנית העבודה שלנו:
הראשון הוא הטיה קוגנטיבית שגורמת לנו ללכת נגד כל מה שתכננו מראש ולפעול בצורה שבה פעלנו.
ההטיה הקוגנטיבית הזאת היא חשבונאות נפשית, חשבונאות נפשית הוא מונח מתחום הכלכלה ההתנהגותית אשר נועד לציין את הדרך בה שיקוליים רגשיים משפיעים על קבלת החלטות.
מה שקרה לנו בפועל בזמן העסקה הוא שברגע שהמניה הגיעה קרוב לסטופ שלנו התחלנו לחוש פחד, הפחד הזה גרם לנו להפעיל מערכת פסיכולוגית שנקראת שנאת סיכון להכנס לתמונה.
המערכת הזאת תפקידה להוציא אותנו ללא פגע מהסיטואציה המאיימת הזאת שהיינו בה לפני כמה רגעים.
שנאת ההפסד היא גדולה כמעט פי 2 מההנאה מרווח ולכן אדם שאינו אוהב סיכון (יש כאלה משוגעים בעולם) צריך לעבוד על עצמו ולנטרל את המערכת הזאת על מנת לסחור יעיל ונכון יותר.
יש המון מחקרים בנושא ואני ממליץ לכל סוחר/משקיע פעיל ללכת וללמוד קצת את התחום של שנאת סיכון מול הנאה מרווח.
אני לא אומר שאנחנו צריכים לאהוב סיכון אלא אנחנו צריכים פשוט להיות יותר ניטרלים/אוביקטיבים בגישה שלנו לכל עסקה בודדת, אתם בטח שואלים את עצמכם מה זה אומר?
אני אנסה להסביר את זה בדוגמה קצרה.
בקזינו כולם יודעים שהבית תמיד מנצח, זה נכון במידה מסויימת, הבית תמיד מנצח על פני מספיק הימורים.
זאת אומרת שאם נשחק ברולטה סיבוב אחד אנחנו יכולים להרוויח, אם נישאר שם ונמשיך לשחק 100 משחקים הבית יקח לנו את כל הכסף, הדבר הזה נקרא תוחלת, תוחלת היא הערך אליו שואפת התוצאה הממוצעת של סיבוב כשמספר הסיבובים שואף לאינסוף (חוק המספרים הגדולים).
הקזינו יודע שהוא מרוויח לצורך הדוגמה 4$ לסיבוב רולטה ממוצע, אם ביום נתון היו 1,000 סיבובי רולטה בקזינו הוא צפוי להרוויח קרוב ל4,000$.
כך בדיוק אנחנו כסוחרים/משקיעים צריכים לעבוד ולנתח את הפעילות שלנו, אנחנו צריכים להתייחס לעסקה בודדת כאחת מרצף עסקאות, אם יש לנו תוחלת של 2 יחידות סיכון לעסקה אז אנחנו יודעים שלאחר 10 עסקאות נרוויח 20 יחידות סיכון.
זה לא מחייב שנרוויח בכל עסקה מה10, אבל אנחנו בעסק הזה לטווח הארוך.
אתם בטח שואלים את עצמכם איך זה עוזר לכם להתמודד עם כל עסקה בנפרד?
פשוט מאוד ברגע שאתם יודעים שיש לכם תוחלת ארוכת טווח,אתם תתחילו להבין שכל עסקה זאת רק עוד עסקה בדרך לתוחלת הזאת (שהיא סופר רווחית).
ברגע שתפנימו את זה אתם פתאום תראו משהו מיוחד שקורה כמו קסם אתם תהיו אדישים לעסקה אחת שאתם עושים.
אני אישית בוחן את עצמי על רצף של 20 עסקאות, לדעתי זה מדגם מספיק מייצג שבו אני אמור לפגוש את התוחלת שלי, ממליץ לכל אחד להגדיר לעצמו מה כמות העסקאות שהוא צריך לעשות על מנת להשלים רצף.
הכמות הזאת שמגדירה רצף צריכה להיות נגזרת של כמות העסקאות היומיות שאתם עושים,לדוגמה:
אם אתה סוחר יומי שעושה 30 עסקאות ביום אם תגדיר 10 עסקאות כרצף זה לא הגיוני,לכל אחד יש יום של מזל רע שכלום לא הולך.
אז תחשבו על מספר שיכלול לפחות שבוע מסחר.
בואו נעבור לדבר השני שגורם לנו לחרוג מתוכנית העבודה שלנו,הוא צורת החשיבה שלנו שגורמת לנו לפעול בצורה הפוכה ממה שמצופה מאיתנו כסוחרים/משקיעים בשווקים.
צורת החשיבה שאליה אנחנו מורגלים ואותה אנחנו לומדים מגיל צעיר היא חשיבה לוגית/הגיונית.
חשיבה זאת היא חשיבה בסיבה ותוצאה, מה זה אומר אתם שואלים את עצמכם?
אנחנו יכולים לצפות שרצף פעולות מסויים יוביל לתוצאה מסויימת.
לדוגמה, ניקח קמח ומים יצא בצק, לא בטוח שזה משהו שתרצו לאכול ממנו אבל זה בצק.
אני מקווה שהבנתם את הכוונה.
מי שמגיע לשווקים עם צורת החשיבה הזאת יתקל בבעיה גדולה מאוד כשהשוק לא יתנהג בצורה שהוא מצפה, הוא יתחיל להיות גמיש בחוקים שלו ויקשיח את הציפיות (בדיוק הפוך מהמצופה), הוא יתן הסברים לזה שעוד שניה השוק מסתובב, הוא יתן לשוק קצת "אוויר" ויזיז את הסטופ, זה יכול להוביל גם לנזקים גדולים יותר מלצאת בכניסה.
כל זה נובע מהצורך שלנו כבני אדם להיות צודקים, כי ככה הרגילו אותנו שאנחנו מתוגמלים כשאנחנו צודקים.
השווקים הפיננסים הם לא ניתנים לחיזוי מדויק, בגלל המאפייני האקראיות שיש להם בטווח הקצר שנגזרים מהתנודתיות.
למה אני מתכוון בחיזוי מדויק?
להגיד שמניה XXX תרד בדיוק ל2$ ואז תעלה ללא הפרעה ל4$, יכול להיות שהיא תרד קודם ל1.5$ ותעלה רק ל3.5$.
ככל שהתנודתיות עולה ככה יותר ויותר קשה לדייק את החיזוי, לכן האמירה שבשווקים הכל יכול להיות היא אחד החוקים שאנחנו צריכים לסגל לעצמנו.
צורת החשיבה הדרושה לנו כשאנחנו באים במגע עם השווקים היא חשיבה הסתברותית.
חשיבה הסתברותית היא היכולת שלנו לתת הסתברות לתרחישים שאותם אנחנו צופים לפי מספר תנאי שמתקיימים.
בתרגום לעברית, יש לנו תנאי סף (סט-אפ) לכניסה לעסקה, התנאים האלה הם רק כלי שמציין בפנינו שיש הסתברות גבוהה יותר שנרוויח עם נשתתף בעסקה הקרובה, זה לא מחייב שעסקה תרוויח, זה רק מציין בפנינו שההסתברות גבוהה יותר מלפני 10 דק'/שעה/יום וכו'.
ע"י חשיבה הסתברותית אנחנו מכילים מספר אמונות שעוזרות לנו לשמור על גמישות מחשבתית ואוביקטיביות.
- בשווקים הכל יכול לקרות.
- אין לנו צורך בלדעת מה יהיה בעתיד על מנת להרוויח כסף.
- יש לנו תוחלת ארוכת טווח ורק היא מעניינת אותנו.
- תנאי הסף שלנו הם רק כלי להערכת הסתברויות.
- כל רגע בשוק הוא מיוחד וחד פעמי.
ברגע שנשנה את צורת החשיבה שלנו מלוגית/הגיונית להסתברותית אנחנו נוכל ביתר קלות לקבוע את הדברים מבלי הצורך להיות צודקים, בשוק שהכל יכול להיות אין צודק ואין טועה, כל מה שנשאר לנו לעשות בשווקים כסוחרים/משקיעים הוא להגדיר מה אנחנו סוחרים ואיך.
ברגע שנסגל לעצמנו את דפוס החשיבה שהכל יכול להיות בשוק לא תהיה לנו שום בעיה לבצע עסקה/לחתוך הפסד/להגדיל חשיפה/לצמצם חשיפה וכו' ולעולם יותר לא נהיה מופתעים.
לסיכום המפשט "לתת לרווחים לרוץ ולחתוך הפסדים מהר" מתייחס לשינוי התפיסתי שאנחנו צריכים לעבור על מנת להיות מוצלחים יותר בעשייה שלנו כסוחרים/משקיעים.
תזכרו תמיד ותרשמו לכם את החוק החשוב הזה, במיוחד בימים מבלבלים כאלה…
"לתת לרווחים לרוץ ולחתוך הפסדים מהר"
