וול סטריט

על משברים והזדמנויות

ההשפעות הבריאותיות של משבר הסאב פריים – כתבת העשרה

הקדמה

 

החלק הראשון הציג את שני המשברים הפיננסים האחרונים משבר הדוט קום ומשבר הסאב-פריים,
והוצגו הכלים פיננסיים שהפעיל הפדרל ריזרב על מנת להתמודד עם המשברים.

בחלק השני הוסבר מה היא תעודת סל, מה הן מדדי המחירים המובילים, מה הן התעודות סל אשר מחכות את מדדי המחירים לרבות תעודת סל ממונפות. לבסוף הוצג פירוט על תעודת הסל SPY אשר מחכה את מד ה- S&P 500 שהיא הברומטר של השוק והוסבר מדוע בחרנו בה להיות התעודת סל אשר בעזרתה נבחן את המשברים הפיננסים שהוצגו בחלק א' של סדרת הכתבות.

בחלק השלישי נבחנה הקורלציה (מתאם) בין משבר הדוט קום למשבר הסאב פריים בשלוש תקופות: לפני המשבר, בזמן המשבר ואחרי המשבר, בשלושה אינטרוולי זמן: יומי, שבועי וחודשי.

החלק הרביעי נגע בחיתוכי פיבונאצ'. תחילה הוצג הוגה הסדרה, הסדרה עצמה ויחסי הזהב בסדרה שלפיהם מבצעים את חיתוכי פיבונאצ'י. בנוסף הוצג אופן החישוב של חיתוכי פיבונאצ'י בניתוח טכני. לבסוף הוצגו חיתוכי פיבנואצ'י בשני המשברים האחרונים לרבות השוואה ביניהם.

בחלק החמישי הוצגו הירידות והעליות בשלוש תקופות זמן (לפני, בזמן ואחרי המשבר), לכל אחד משני המשברים (דוט קום וסאב פריים) לפי שלושה אינטרוולי זמן, חודשי, שבועי ויומי.

בחלק השישי הוצגו שינויי המחיר בשלוש תקופות זמן (לפני, בזמן ואחרי המשבר), לכל אחד משני המשברים (דוט קום וסאב פריים) לפי שלושה אינטרוולי זמן.

על משברים והזדמנויות

בחלק השביעי הוסבר מה הוא בעצם המיתון, כיצד הוא נקבע, מה הם הגורמים למיתון ומה הקשר בין תקופות מיתון לירידות בשווקים. על כל זאת ועוד בכתבה הבאה.

על משברים והזדמנויות (מיתון – חלק ז')

 

הכתבה הבאה תציג את ההשפעות הבריאותיות שנגרמו כתוצאה מהמיתון הגדול שגרם משבר הסאב-פריים. הכתבה תציג את עיקרי הדברים מתוך מאמר הסקירה הבא: Health Impacts of the Great Recession: A Critical Review. טרם לסקירה זו לא נכתבה סקירה אשר התמקדה אך ורק בראיות מהמיתון הגדול. הסקירה בוחנת את השפעת המיתון הגדול על בריאות נפשית ופיזית במדינות מפותחות. הסקירה מתמקדת בשלוש שאלות נוספות:

  1. האם משבר הדיור השפיע באופן ייחודי על הבריאות
  2. כיצד השתנו ההשפעות הבריאותיות בעקבות המיתון בקרב אוכלוסיות מגוונות בתוכן וביניהן
  3. האם השינויים בין רמת הפרט לרמה אגרגטיבית יותר מניבים ממצאים פרסיסטיבים

 

למזלו של המין האנושי משברים אפידמיולוגים אינם דבר נפוץ, המשבר האפידמיולוגי הקודם (השפעת הספרדית) התרחש לפני יותר ממאה שנה, זאת גם הסיבה לכך שקיים קושי רב באיסוף נתונים בנושא. המשבר הנוכחי אשר נגרם בעקבות התפרצות נגיף הקורונה הינו משבר אפידמיולוגי בעל השפעות כלכליות בכלל והשפעות על השווקים בפרט. מהצד השני ישנו סוג נפוץ יותר של משבר והוא המשבר הכלכלי. כתמונת מראה למשבר אפידמיולוגי למשבר כלכלי ישנן השפעות בריאותיות.

 

מתודות

 

בשנת 2015 כותבי הסקירה ביצעו חיפוש מאמרים בג'ורנלים חברתיים וג'ורנלים רפואיים/ מתחום בריאות הציבור . מילות המפתח היו "המיתון הגדול", "משבר כלכלי גלובלי" ו-"עיקולים" עם התוצאות הבריאותיות הבאות: בריאות, מחלות, תמותה, דיכאון *, חרדה, מצוקה, התאבדות *, לב וכלי דם, סרטן, זיהום, אלכוהול, עישון, השמנת יתר, תזונה, שתייה, לידה ופוריות. בנוסף בוצע חיפוש בסדרות העבודה של הלשכה הלאומית למחקר כלכלי ובכל המאמרים המצוינים באחת מ -4 הסקירות האחרונות בנושא המקרו-כלכלה והבריאות. התקבלו 531 מאמרים, מתוכם 118 מאמרים עמדו בקריטריונים הבאים: באנגלית, אמפירי, הקשורה לתוצאות בריאותיות, וקשורים למיתון הגדול במדינות מפותחות. לאחר בחינה נוספת הוסרו 34 מאמרים נוספים (קיים טייפו בסקירה של מאמר אחד). סה"כ נסקרו 85 פרסומים שחולקו ל-4 תחומים להלן התוצאות:

 

 

 

תוצאות:

 

פוריות ובריאות של אוכלוסייה צעירה (ילדים ונוער)

 

בחלק זה נסקרו 7 מחקרים המחולקים לשני התחומים הבאים:

 

פוריות

 

הראיות מציגות ירידה בפוריות בארה"ב ובאירופה בעקבות המיתון כאשר כל המחקרים הראו ירידה גדולה יותר אצל נשים צעירות מה שמציע דחיית הפוריות ולא הפחתה כוללת.

 

בריאות הילד ותוצאות לידה

 

הספרות בנושא הזה היא מוגבלת בגודל ובהיקף אבל רוב המאמרים מציגים השפעות שליליות של המיתון על תוצאות לידה ובריאות הילד. המאמר המוקפד ביותר מציג קשר בין משקל נמוך בלידה והכרזה על גל פיטורים מאסיביים (מעניין לראות שעצם ההכרזה משפיעה עוד לפני הפיטורים בפועל). אני בוחר לא להציג את הראיות הנוספות בעקבות כך שבסיסי הנתונים הם לא מספיק איכותיים (cross-sectional) והתוצאות אינן חד משמעיות.

 

 

 

בריאות גופנית אצל מבוגרים

 

בחלק זה נסקרו 24 מחקרים המחולקים לשלושת התחומים הבאים:

 

הערכה עצמית של בריאות

 

להלן הפרמטרים שכמעט כל המחקרים ברמת הפרט הצביעו על ירידה בהערכה עצמית של בריאות המדורגים(SRH) במהלך המיתון הגדול: אובדן עבודה/אבטלה, עומס כספי, סיכון בעיקול ובעיות דיור.

 

תחלואה

 

מחקרים ברמות אגרגטיביות שונות מצביעים בד"כ על קשר בין המיתון לירידה בבריאות הגופנית. ממצא מעניין מראה שהשפעות התחלואה הגדולות ביותר נמצאו בקרב אוכלוסיות שעל פניו הן פחות פגיעות (מועסקים, בעלי מקצועות ניהוליים ומקצועיים, לבנים, משכילים ובעלי קורת גג).

 

תמותה

 

רוב המחקרים מציגים סטגנציה או ירידה בתמותה בעקבות מוות בנסיבות טבעיות בזמן המשבר אך עלייה במקרים של מוות בעקבות התאבדות.

 

 

בריאות נפשית

 

בחלק זה נסקרו 42 מחקרים המחולקים לשלושת התחומים הבאים:

 

מצוקה פסיכולוגית

 

מחקרים ברמת הפרט מציעים שהפסד עבודה, הכנסה או השקעה בעקבות המיתון הגדול מתקשר לסיכון למצוקה פסיכולוגית גם בארה"ב וגם באירופה. אני בוחר לא להציג את הראיות במחרים ברמה אגרגטיבית יותר כיוון שבסיסי הנתונים הם לא מספיק איכותיים (cross-sectional) והתוצאות מעורבות.

 

הפרעה פסיכיאטרית מאובחנת

 

מחקרים ברמה אגרגטיבית המשתמשים בנתונים פסיכיאטריים לאבחון קליני תואמים במידה רבה את המחקרים הבוחנים מצוקה פסיכולוגית. המחקרים הקפדניים ביותר דיווחו כי שכיחות הדיכאון והחרדה אצל המאובחנים קלינית עלתה משמעותית בארה"ב, אירופה ומזרח אסיה לאחר בזמן המיתון הגדול. המחקרים ברמת הפרט לא מציגים ראיות חד משמעיות על אף בסיס הנתונים האיכותי שלהן.

 

התנהגות אובדנית

 

בעקבות המיתון, שיעורי ההתאבדות באירופה ובקנדה – שהיו בירידות או יציבות – עלו. בארה"ב, שיעור המתאבדים אשר בעלייה הואץ. בנוסף גם ניסיונות ההתאבדות והמוות כתוצאה מהפרעה נפשית גברו.

 

 

 

התנהגויות בריאותיות

 

בחלק זה נסקרו 20 מחקרים המחולקים לארבעת התחומים הבאים:

 

צריכת אלכוהול

 

ברמת הפרט, אנשים אשר איבדו את עבודתם או נתקלו במצוקת דיור הגדילו את צריכת האלכוהול שלהם בעוד שברמה האגרגטיבית צריכת האלכוהול לנפש היא במגמת ירידה.

 

עישון

 

הראיות ליחס בין המיתון לעישון הן מעורבות. מחד בארה"ב אנשים שנקלעו למצוקות כספיות בעקבות המיתון נמצאים בסיכון גדול יותר לעשן מאידך באיסלנד נמצא שאנשים מעשנים פחות בזמן המיתון בעוד שבהולנד בעקבות המיתון האוכלוסייה המבוגרת מעשנת יותר והאוכלוסייה הצעירה מעשנת פחות.

 

דיאטה/תזונה

 

החלטות תזונתיות לא בריאות גדלו בעקבות המשבר בארה"ב ובאיסלנד בעוד שברוסיה לא היה שינוי. בארה"ב עולה הסיכוי להחלטות תזונתיות לא בריאות אצל אנשים בעלי מצוקה כספית וברמה האגרגטיבית עלתה הצריכה הקלורית אצל המובטלים. באיסלנד עלתה הצריכה של מזונות מתוקים שתייה קלה ומזון מהיר וירידה הצריכה של פירות.

 

פעילות גופנית

 

הראיות לגבי פעילות גופנית הם מעורבות. מחד מובטלים העלו את רמת הפעילות הגופנית שלהם מאידך כלל האוכלוסייה הורידה את התדירות בה היא מבצעת פעילות גופנית בזמן המיתון הגדול.

 

סיכום

 

לסיכום קיימות השפעות בריאותיות רבות ומגוונות למיתון אשר נגרם כתוצאה ממשבר כפי שקיימות השפעות כלכליות רבות ומגוונות כתוצאה ממשבר הקשור בבריאות הציבור.

 

***אין באמור המלצה לקניה או מכירה של ניירות ערך, הכותב עשוי להחזיק בנייר וזהו אינו תחליף לייעוץ פרטני המותאם לצרכיו האישיים של כל אדם

כתבות מאותו תחום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button
{ "symbols": [ { "title": "S&P 500", "proName": "OANDA:SPX500USD" }, { "title": "נאסדק 100", "proName": "OANDA:NAS100USD" }, { "title": "EUR/USD", "proName": "FX_IDC:EURUSD" }, { "title": "BTC/USD", "proName": "BITSTAMP:BTCUSD" }, { "title": "ETH/USD", "proName": "BITSTAMP:ETHUSD" } ], "colorTheme": "light", "isTransparent": false, "displayMode": "adaptive", "locale": "he_IL" }
Close
Close