כבר תקופה לא קצרה אנו שומעים את ארבעת המילים "הפד הולך לעלות ריבית" כמעט בכל כתבה שאנו קוראים ונראה כאילו ההשפעות שלה חלות על כל העולם. ננסה להסביר את מה שקורה פחות או יותר ברמת המאקרו:
קודם כל, מה פירוש המילה "פד"??
המילה "פד" מתייחסת בעצם לקיצור של Federal Reserve Board והוא הבנק המרכזי של ארה"ב, והסמכות המוניטרית העליונה. בראש הפד עומד ג'רום פאואל שהוא משמש גם כחבר במועצת הנגידים ובמקצועו הינו כלכלן.
לאחר שהסברנו את המילה, בואו נסביר כיצד היא קשורה לריבית-
מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב ,הכולל שבעה חברים, מופקד על הפיקוח של הבנקים הפדרליים ובסיוע יישום מדיניות המוניטרים , ובמילים אחרות – הוא צריך לדאוג שהאינפלציה לא תעלה יותר ממה שאמורה להיות. הכלי שיש לו למניעת עליית האינפלציה היא בעצם העלאת הריבית בה הוא משתמש כל פעם שהוא רואה שהמחירים בשוק עולים.
איך הוא יכול לדעת שהמחירים עולים? קיים מדד בשם "מדד המחירים לצרכן" שכל תכליתו הינה לוודא את המחירים בכל סקטור בשוק ולפרסם בנקודות את אחוז העלייה.
בסופו של דבר, הרעיון הכללי מאחורי העלאת הריבית הוא שמן הסתם גם המוצרים בשוק יעלו וזה יגרום לאזרח בקצה לקנות פחות מוצרים וכך רמת האינפלציה תתאזן. כמובן שזה לא כל כך פשוט ורק "על קצה המזלג".
אז.. מה השפעותיה של העלאת הריבית ואיך זה קשור למי שאינו אזרח ארה"ב?
נתחיל בכך שבארה"ב הייבוא והייצוא וכל העולם העסקי מתבצע במטבע מקומי – הדולר. ברגע שהריבית מועלית, ישנה גם השפעה על שער החליפין של המטבע וכך גם על כל מדינה אשר מקיימת קשר עסקי כלשהו עם ארה"ב. זאת הסיבה שאנו רואים גם השפעות בשווקים האחרים.
נגזרת נוספת להעלאת הריבית קשורה לשוק ההון. לאחר תקופה ארוכה של ריבית אפסית, החלה ארה"ב במהלך הדרגתי של העלאת הריבית חזרה לשיעור "נורמלי". עד עתה, שוק המניות היה למעשה האלטרנטיבה היחידה של מי שחיפש תשואה – שכן ריבית אפסית פירושה שאין טעם לסגור כסף בפיקדונות, או באיגרות חוב העשויות להניב תשואה זניחה ביחס למניות. ברגע שהריבית עולה, יותר משקיעים יעזבו את עולם המניות ויעברו לאג"ח והאלטרנטיבות האחרות, וכולנו יודעים מה קורה כאשר יש מכירת יתר של מניות…
מקווה שהצלחתי להסביר את החששות של השווקים עם העלאת הריבית, אפילו שנגעתי בנושא ממש בקצרה ובמעט מאוד פרטים שנתתי.
אני דוקטורנט לכלכלה ונער אוצר והחו״ד המקצועית על הכתוב לעיל היא:
ברור, תמציתי ומדויק.
הצעה לכתבת שת״פ – ההבדל בין מדיניות פיסקלית למוניטרית, ההשפעות של המדיניות המונטרית (הראדיקלית) בניסיון מזעור הסיכונים לאחר משבר הסאב פריים וכיצד שוק המניות השתנה מאז ועד היום.
תודה רבה לך!!
כתבה מעולה. הכתבות שלך בכללי מעולות רוני! מאוד מאוד עוזר לי לסכם כל יום.
נמצא וקורא יום יום את הכתבות באתר. תודה.
תודה לך אייל!!