פסיכולוגיית מסחר

הישרדות|חוכמה|מנהיגות: הצופן לפיתוח בעלות על החיים שלך

חלק א' - הישרדות; משמעות ואושר

זמן רב אני מעוניין להבין כיצד האדם יכול לנהל את חייו באופן אופטימלי ולתפוס בעלות על מעשיו, לשאת באחריות של כישלונות והצלחות כאחד. לאורך השנים הגעתי למסקנות רבות אשר תרמו לי בייעול משימותיי לאורך היום. על בסיס יומיומי אני מיישם את אותן הפעולות, שוב ושוב, על מנת לייעל ולמקסם את ביצועיי בתחומים בהם אני עוסק. כמו כל בן אדם, אני לא תמיד מצליח לתחזק את הרוטינות שלי כפי שהייתי רוצה. בעבר, נתקפתי פליאה בכל פעם מחדש כאשר שמעתי על אי-סדר בחייהם של חבריי, משפחתי או בסיפורים שנקרו בדרכי, אך נכון להיום אני מבין שמדובר בנושא שראוי להסביר ולהרחיב אודותיו, משום שהוא מהווה מכשול משמעותי בחייהם של רוב האנשים ועל כן אין ביכולתם לקדם את עצמם.

משמעות ואושר מייצגים את המטרות העיקריות אחריהן רוב האנשים רודפים -כולנו חושקים בחיים מאושרים ומשמעותיים, אך האם חיים שכאלו ברי השגה? האם אושר הוא המטרה שאחריה יש לרדוף? או שאולי מדובר בסיפוק זמני שיש להעריך כאשר הוא מתגלם בספונטניות? הרי זה לא סוד שהחיים אינם אושר אחד גדול שמצטבר מרגע לרגע ולא מפסיק לעולם, אלא יותר כמו מניית פני-סטוק בסיסית שמתנודדת לה מעלה ומטה. למעלה היא נמצאת פעם באף פעם ועל פי רוב היא שרויה ומתנוונת בתחתית -מדשדשת ללא תכלית ברורה עד לרגע הנסיקה או הצניחה.

אני מאמין שמשמעות ואושר מייצגים מתנות קיומיות שיש צורך להעריך ולתחזק -הרי אף סיפוק לא מחזיק מעמד לאורך זמן, בדיוק כפי שאף אדם אינו כל מה שהוא יכול להיות בכל רגע נתון -עלינו לעבוד בעקביות למען שימור האושר והמשמעות בחיינו. על מנת לתחזק אושר ומשמעות, האדם מוכרח לקבל כמובן מאיליו שהחיים -ברובם, הם סבל. זוהי אמת פילוסופית ידועה זה מכבר, אך החיפוש האובססיבי של האדם המודרני אחר אושר -באמצעות סטייה מדרך הישר ופנייה למותרות, מעיד על בורות מוחלטת בנושא ועל כן אין ביכולתו להתמודד עם זוועות המציאות כאשר הן מתגלמות מולו.

כאב לדוגמה, שנחשב לאמת אוניברסלית שלא ניתן עליה לערער, יכול לשמש מוטיבציה משמעותית לאדם ברגעי משבר, אך באותה המידה להוביל לקריסה מוחלטת של האישיות. הכאב יכול להיות פיזי או רגשי, ושניהם מהווים מכשולים שביכולתו של האדם להתגבר עליהם ולהתעלות מעליהם. אם בראשנו תהדהד הידיעה שהחיים הם סבל, אולי נעריך קצת יותר את רגעי האושר בחיים? אולי נמצא תועלת בעיסוק חדש שיעורר את סקרנותנו, ובאמצעותו נמגר את הסבל ונהפוך אותו לכלי שעוזר לנו לשרוד ויספק משמעות לקיומנו?

אני אציג את הרוטינות שעל פיהן אני מתנהל ובזכותן אני מתחזק את המשמעות בחיי ובהתאמה מעריך את רגעי האושר (ואף לו הקטנים ביותר) אשר נקרים בדרכי. כאשר אני מצליח לשמור על הרוטינות שהקצבתי לעצמי, היום שלי רווי במשמעות ואני מתמלא אושר אפילו מניואנסים, אך במידה וחרגתי מן החוקים אני מרגיש נבוך ומאוכזב והיום שלי עלול לדעוך. מהסיבה הזו אני מאמין בפרדוקס הקובע שזוהי מחויבותו של כל אדם לתחזק את חירותו באמצעות יכולתו להגביל את מעשיו!

רוטינות, שביסודן הן חוקים לוויסות ההתנהגות למען מטרות מוגדרות, עוזרות לתחזק משמעות בחיים ובהתאם לכך מובילות לתפיסה חלופית של המציאות -כזאת המאפשרת להסתפק במעט ולמצוא אושר באירועים שבעיניי המתבונן הממוצע מצטיירים כחסרי חשיבות. לפי דעתי כל סוחר מוכרח לפעול את הרוטינות הללו על מנת להפיק תועלת מקסימלית מיומו. אני קורא למערך הרוטינות שאציג לפניכם: "הישרדות-חוכמה-מנהיגות", משום שאלו היבטים כלליים שבהם ניתן לשלב עקרונות רבים, וכולם חיוניים לאין שיעור בחיי היומיום של האדם. הם מספקים משמעות שמחזיקה מעמד לאורך הזמן ופרספקטיבה חיובית המספקת שמחה אותנטית.

הישרדות:

בוקר אור!

יקיצה מוקדמת:

האם קרה לכם שקמתם בבוקר לצלילי השעון המעורר רק כדי ללחוץ על כפתור הנודניק (snooze) בשביל לנמנם עוד? האם שעתיים לאחר מכן התעוררתם בבהלה לתגלית שחצי יום התבזבז לחינם? אם כן, אתם לא לבד. מנהלת מחקר הפרעות שינה בקליניקת קליבלנד, רינה מהרה (Reena Mehra), הגדירה את הסכנות הבריאותיות הכרוכות בשימוש הנודניק: "רוב חלקו האחרון של מחזור השינה שלנו מורכב משנת REM, או משנת חלומות, שהיא מצב שינה משקם. לפיכך, אם אתה לוחץ על כפתור הנודניק, אתה משבש את שנת ה-REM או שנת החלומות."

לא סתם מחסור בשינה מוביל לאי-שפיות  ובעיות פסיכולוגיות ונפשיות נוספות. נדודי שינה, פיהוקים כרוניים, עייפות פיזית ושכלית וכמו גם הזיות -כל אלו תופעות לוואי של מחסור בשינה. לכן, על מנת לטפל בעצמנו כראוי ולדאוג שכל ההשלכות הללו לעולם לא יתממשו (או לפחות לא באחריותנו), עלינו לדאוג שאנו ישנים בעקביות ומסדירים את מחזורי השינה שלנו.

הדרך האופטימלית לעשות כן, היא לקום כל בוקר באותה השעה ולדאוג שישנו לפחות 7 שעות (עם זאת שמדובר בטווח זמנים סוביקטיבי, ישנם לא מעט מחקרים המוכיחים שבין 7-9 שעות שינה הוא טווח הזמנים המומלץ לשמירה על בריאות הנפש). בנוסף לכך, יקיצה מוקדמת היא כנראה התועלת הגדולה ביותר שאנו יכולים לספק לעצמנו בבוקר!

שעות הבוקר הן השעות הפרודוקטיביות ביותר של האדם מבחינת יכולות האירגון, בגלל שהמוח טרם הספיק להעמיס במידע. לקום מוקדם מספק עבורנו יתרון על רוב האוכלוסייה שמתעוררת מאוחר, משום שבשעות הבוקר המוקדמות יש אפשרות להספיק המון חומר וכך לפנות עד הערב זמן לפנאי -כך, כאשר נפנה לדחיינות לא נצטרך להכות על עצמנו עם פטישים בעקבות חוסר משמעת, הרי שכבר סיימנו את המוטל עלינו זה מכבר, מה שיאפשר לנו להניב סיפוק והנאה אמיתית ללא ייסורי מצפון מיותרים.

רינה מוסיפה לומר: "וודא שאתה מקבל שבע עד שמונה שעות של שינה מספקת ושינה באיכות טובה," אמרה, "ואם זה קורה, ומישהו עדיין מרגיש צורך ללחוץ על כפתור הנודניק הזה, אז הם כנראה צריכים לבקר אצל הרופא כדי לוודא שאין הפרעת שינה לא מאובחנת שעלולה לתרום לצורך שלהם להכות את הנודניק."

ארוחת בוקר:

בקרב תזונאים רבים מקובל להאמין שארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה ביותר ביום, משום שהיא מאפשרת תיחזוק יומי של הפעילות הקוגניטיבית. אי לכך, יש צורך לאכול ארוחה מלאה בחלבון -משום שהוא מחזיק זמן רב יותר בגוף מפחמימה, וכמו גם שהוא תורם רבות לשימור האנרגיות המנטליות והפיזיות.

ארוחת בוקר משפרת יכולות ריכוז לטווח קצר, ניהול אופטימלי של משקל ומפחיתה את הסיכון לחלות בסוכרת ומחלות לב בטווח הארוך. כמובן שלא כל ארוחת בוקר תופסת, אלא שמדובר בארוחה רווייה שומן וחלבון, משום שאלו תורמים במידה הניכרת ביותר לשמר את כל היתרונות שציינתי לעיל. בנוסף לכך, אותם אנשים אשר צורכים ארוחת בוקר באופן קבוע התגלו כפעילים יותר וכבעלי פרופילים תזונתיים בריאים יותר משום שפחתה צריכתם מזונות ג'אנק.

דילוג על ארוחת בוקר קשור לסיכון מוגבר למחלות כגון השמנת יתר וסתימת עורקים, וכמו גם סוכרת ומחלות לב. אם נשתמש בידע המודרני שגיבשה האנושות, נמצא שהורמזיס-מולקולרי הוא המונח המתאר את ההשפעות הללו. הורמזיס הוא מונח בטוקסולוגיה המתאר תופעה שמייצרת תגובה ביולוגית חיובית לרעל או לחץ. בהתאם לכך, הורמזיס-מולקולרי הוא מונח המתאר תגובה חיובית לרעלנים כלשהם אשר נמצאים באוכל ומשמשים כנוגדי-חימצון, מה שגורם לתגובה ביולוגית חיובית בגופנו!

בין המאכלים הללו נמצאים ג'ינג'ר, אוכמניות, ארטישוק, קייל, כרוב אדום וכו'. לכן בנוסף לשומן -אשר מזין את המוח, וחלבון -אשר מזין את השרירים ומונע דלקתיות, נוסיף גם ירקות ונמצא את עצמנו בריאים כמו שלא היינו מעולם! כמובן שתוצאות התזונה יתבטאו באושר, משום שלא מעט מחקרים מוכיחים שישנה קורלציה ישירה בין המזון שאנו צורכים לבין מצב הרוח שלנו. ג'אנק מוביל לדיכאון, ואף לעיתים דיכאון כרוני שמלווה בתסמינים סוציופתיים. תזונה בריאה גורמת לאופטימיות ויעילות אופטימלית של סדר היום.

מקלחת קרה? קלי קלות!

מקלחת קרה:

המחשבה הרווחת בקרב אנשים קובעת שמקלחת חמה מאפשרת ריפיון שרירים והחלמה מהירה מפציעות וכמו גם שהיא תורמת לשיפור מצב הרוח. גם אני האמנתי בלב שלם שזה כך, אך לאחר שהבנתי עד כמה משמעת מצריכה אי-נוחות, תהיתי כיצד ייתכן שמקלחת חמה -שתמיד נעים ונוח להיכנס אליה, באמת תורמת לפיתוח המשמעת, הרי שהיא סותרת את עיקרון אי הנוחות שאני דוגל בו. בנוסף לכך, שמתי לב שמקלחת חמה מעייפת אותי -לכן לא הבנתי כיצד זה אפשרי לקבל תועלת מפעילות המבטלת את עיקרון הסבל ומפחיתה מהאנרגיה שלי.

לאחר שקראתי מאמרים רבים אודות היתרונות של מקלחת קרה, החלטתי לנסות בעצמי והבנתי עד כמה הידע הקונבנציונלי שגוי ברובו. שנה לאחר מכן אני עדיין מתקלח במים קרים והיתרונות ניכרים. לא מעט מחקרים בימינו מוכיחים שמקלחת קרה תורמת רבות להגברת מחזור הדם, דילול כאבים לאחר אימון, זירוז הרזיה, שיכוך הפרעות אימונולוגיות (כגון גירודים), חיזוק העור וסיבי השיער והכי חשוב בפן המנטלי -התעוררות אגרסיבית בעקבות חשיפה לתנאים סביבתיים קיצוניים (קור).

מקלחת קרה תואמת לעיקרון המשמעת -היא כרוכה בסבל התנדבותי ומעוררת את הגוף והמוח יחד! זוכרים את המונח הורמזיס? ובכן, בדומה להורמזיס-מולקולרי, ישנו גם הורמזיס-סביבתי. זהו מונח המתאר תגובה ביולוגית חיובית ללחץ כתוצאה של אינטרקציה עם הסביבה. התגובה החיובית באה לידי ביטוי בתיפקוד קוגניטיבי, ליבידינלי, נפשי ופיזיולוגי.

זה אומר שאם נתקלח במים קרים וכך בעצם נחשוף את גופנו לגירוי-סביבתי קיצוני שמפעיל לחץ על גופנו, נפיק תועלת פיזית ונפשית באופן טבעי, ובו זמנית נעורר את מנגנון ההישרדות שלנו ונתחזק את יכולותינו המשמעתיות. הרי אילוץ עצמי (סבל התנדבותי) להתקלח במים קרים מצריך משמעת, בדיוק כפי ששמירה על תזונה בריאה, פעילות גופנית או לימודים עקביים בכל תחום יצריכו הנעה מוטיבציונית פנימית –ביטול הרצון למען החובה.

צאו לריצה, שחררו לחצים!

אימון יומיומי:

על מנת ליצור בעלות מוחלטת על חיינו, אנו מוכרחים לצאת מנקודת הנחה שכולנו קורבנות -כולנו נתונים למחלות, כאב ומוות. לפיכך, על מנת לפתח בעלות על עצמנו, עלינו להתאמן בכל יום שבו אנו מסוגלים וזה לא משנה מה אנחנו רוצים באותו רגע. כמובן שישנם ימים שבהם השרירים תפוסים, העבודה שוחקת, הלימודים מעמיסים יתר על המידה, אנחנו או ילדינו חולים, אך בהיעדר הסיבות הללו -סיבות שהחיים מטילים עלינו בעל כורחנו, אין שום סיבה הגיונית לוותר על פעילות פיזית שתגרום לנו להרגיש תועלתניים ומלאי כוח ומרץ.

בדיוק כפי שהורמזיס סביבתי נוצר כתוצאה ממקלחת קרה, כך גם פעילות גופנית -המפעילה לחץ על גופנו, משפרת את יכולותינו ואף מגבירה את תוחלת חיינו. תימרון עצמאי של משקל הגוף, הפחתת הסיכון למחלות לב, וויסות רמות האינסולין בדם, פיתוח מוטוריקה גופנית, שיפור יכולות החשיבה, הלמידה והביקורתיות -כל אלו הן המעלות של פעילות גופנית!

כאשר עולה לנו תירוץ כמו: "אין לי כוח", "אני עייף", "אני תפוס" -אנחנו צריכים קודם כל להפוך מודעים לתרצנות, ולאחר מכן עלינו לפעול כנגד התירוץ כך שנעשה למרות שלא רצינו. זהו המפתח לפיתוח משמעת עצמית, לסרב לקבל את התירוצים של עצמנו! אסור לנו לאפשר לגחמות ורצונות להכתיב את מעשינו, אחרת לנצח נחפש להתכרבל בנוחות מתחת לשמיכה נעימה ולעולם לא נממש את הפוטנציאל החבוי בנבכי נפשנו. אם נדאג להתאמן בעקביות, נשמר את גופנו ומוחנו יחד מתוך הידיעה שאנו עושים כל מה שביכולתנו על מנת לייעל ולשפר או אורח חיינו.

הראה עוד

Ben Kogan

בן קוגן; לומד פסיכולוגיה באופן עצמאי 4 שנים. לומד מסחר בשוק ההון שנתיים.

כתבות מאותו תחום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
Close
Close