דיבידנד – מהו?

מהו דיבידנד?

דיבידנד (Dividend) הוא תשלום שמעבירה החברה לבעלי המניות שלה, בדרך כלל מרווחים שנצברו בה או מעודפים כספיים. זוהי למעשה הדרך של החברה להשיא פירות לקהל המשקיעים שלה- כאשר היא מייצרת רווחים היא יכולה לשלם חלק מהם לבעלי המניות כדיבידנד ולשמור את היתרה לשימושה. הדיבידנד משולם לרוב במזומן, עם זאת ניתן לחלק גם "דיבידנד בעין" שהוא חלוקה של נכס (כמו מניות של חברה בת).

מקור המילה דיבידנד הוא מלטינית ("dividendum") ופירושה "מה שיש לחלק".

פשוט מחלקים וזהו?

מאחר ומתן דיבידנד מקטין את הכסף הזמין לחברה, ישנו חוק הנקרא חוק החברות, המחייב אותה לעמוד בשני התנאים להלן בכדי שתוכל לחלק דיבידנדים לבעליה:

1. לחברה יש עודפים ראויים לחלוקה. במקרה שסך העודפים באותה העת שלילי, ניתן לחלק דיבידנד מרווחים שנצברו בשנתיים האחרונות.
2. גם לאחר חלוקת הדיבידנד החברה תוכל לעמוד בכל התחייבויותיה לנושים.

המטרה היא כמובן להגן על החברה מפני מצב בו היא "תבריח" את נכסיה אל בעלי המניות שלה ותיוותר חדלת פירעון.

תשואת דיבידנד

לסכום החלוקה ולסכום פר מניה שהמשקיעים מקבלים אין באמת משמעות כנתון בודד- אז מה אם מחלקים 0.5$ למנייה? השאלה היא ביחס למה, ביחס לאיזה מחיר מנייה?  אם המנייה במחיר של 1$, אז הדיבידנד שמחולק מהווה 50% ממחיר המניה (משולם 0.5$ למנייה של 1$) וזה כבר מאוד משמעותי, אבל אם מחיר המנייה הוא 100$, אז מדובר על חלוקה יחסית קטנה שמהווה 0.5% ממחיר המנייה (0.5$ חלקי 100$).

ולכן, הנתון החשוב באמת הוא תשואת הדיבידנד – סכום הדיבידנד למנייה חלקי מחיר המנייה, ובדוגמא מעלה- 50% לעומת 0.5%, ככל שתשואת הדיבידנד גבוה יותר כך המהלך של החלוקה נתפס כיותר אטרקטיבי מבחינת המשקיעים (המחזיקים במניות).

"יום האקס"

חלוקת דיבידנד כרוכה בקביעת מועד ("יום האקס"), אשר בתחילתו נבדקת זהות בעלי מניות החברה הזכאים לדיבידנד. לרוב, חלוקת הדיבידנד עצמה מתבצעת רק מספר ימים או שבועות לאחר מכן. כאשר מכריזים דיבידנד על מניות חברה ציבורית, הדיבידנד יחולק לאדם שהחזיק בהן בתחילת יום האקס, ולא לאדם שהחזיק בהן ביום חלוקת הדיבידנד. מיום האקס ואילך, אומרים כי המנייה נסחרת "אקס-דיבידנד", כלומר ללא הדיבידנד.

כאשר מניה הופכת לאקס-דיבידנד, הדיבידנד נסלק על ידי הבורסה ושער הבסיס של המניה יורד בדיוק כערך הדיבידנד. מחיר המניה החדש ביחד עם סכום הדיבידנד משקפים את מחיר שער הנעילה יום לפני יום האקס.

הסקטורים המתגמלים

כשמדובר בחלוקת הדיבידנד, מניות הנפט נוטות לשלם יותר מכל שאר המגזרים.

מלבד העובדה כי חברות הנפט מייצרות תזרים מזומנים מהיר יותר, הסיבה הנוספת הינה מכיוון שמחירי הנפט הם מסוכנים יותר בשל תנודתיות שאף גרמה למספר יצרני נפט להפחית ולבטל את התשלומים שלהם כאשר המחירים צנחו לפני מספר שנים.

תשואה גבוהה זו מסייעת לפצות את המשקיעים על נטילת הסיכון הנוסף שמגיע עם התנודתיות במחיר הנפט, כך שתוכל להניב תשואה גדולה מהמניות המשולמות בדיבידנדים.
מניות רבות במגזר האנרגיה משלמות תשואות גבוהות מהממוצע: הגבוהה ביותר מגיעה לעתים קרובות מחברות הפועלות במה שמכונה "אמצע הביניים", המהוות טרנספורטים, מעבדים ומאגרים נפט וגז.

ומה חושב על זה וורן באפט?

רק כדי להמחיש את הדילמה של החלוקה, אפילו המשקיע הפרטי הגדול ביותר, וורן באפט, יוצא נגד חלוקת דיבידנדים. הטענה שלו היא שהחברה צריכה להשקיע את הרווחים שלה בעצמה כדי לייצר תשואה גבוה יותר למשקיעים, ולא להחזיר להם חלק מההשקעה.

תעשו בדיקה לפני…

באם החלטתם כן להשקיע בחברה, וחשוב לכם מאוד לבחון גם את נושא חלוקת הדיבידנדים של החברה ועד כמה היא "מצ'פרת" את קהל משקיעיה, תוכלו להיכנס

https://www.dividend.com/

https://seekingalpha.com/dividends

https://www.nasdaq.com/dividend-stocks/

https://www.total.com/en/investors/shares-and-dividends/dividends