וול סטריטניתוח פונדמנטלי

קרנות מדדיות – האם אנחנו בדרך להתפוצצות הבועה?

 

לפי מייקל ברי, התשובה היא- כן בהחלט.

ברי, שהיה הראשון לזהות את בועת הסאב פריים שהתפוצצה בשנת 2008 ויצרה משבר כלכלי בקנה מידה אסטרונומי, אומר שאנחנו בפיתחה של בועה חדשה שעומדת להתפוצץ. וכשזה יקרה, יש סיכוי סביר שמה שקרה בשנת 2008 יחזור על עצמו.

בראיון נדיר שערך מייקל, הוא טוען כי הבועה הבאה היא בועת הקרנות המדדיות, או כפי שהן מכונות, השקעות פסיביות, שפועלות באותה צורה כמו האג"חים שיצרו את משבר הסאב פריים.

אבל רגע לפני שנצלול לתוך בועת הקרנות המדדיות. ננסה להבין מה בעצם קרה במשבר ב 2008, שבו למעלה מ 8 מליון אמריקאים נותרו מובטלים, ו 6 מליון איבדו את בתיהם. משבר שטלטל את כלכלת העולם כולו.

 

משבר הסאב פריים

שיטת הדירוג

כל מי שחי בישראל יודע שכדי לקנות דירה, צריך לקחת משכנתא. שהיא סכום כסף גדול ומיידי שהבנק מלווה לצורך רכישת נכס. בתמורה לפריסת תשלומים חודשיים ללווה, מקבל הבנק ריבית שהיא הרווח לבנק. וכדי לקבל משכנתא הבנק בודק בציציות מי בעל כושר החזר ומי לא.

בארה"ב, פיתחו שיטה שלפיה כל אדם מקבל דירוג אשראי בהתאם ליכולתו להחזיר את ההלוואה שלקח. בעלי דירוג אשראי גבוה, כלומר, כאלו שמסוגלים להחזיר את המשכנתא, דורגו בתור פריים. דבר שהשאיר מחוץ לתמונה את כל הצעירים, מפוטרים, בעלי הכנסה נמוכה, וכו'.

כדי לעקוף את בעיית המדורגים נמוך בדירוג האשראי, יצרו עסקאות שנקראות סאב פריים. שבה כל אלו שדורגו נמוך, ורצו לקבל משכנתא, פשוט קבלו אותה. אבל..עם ריבית גבוה במיוחד כדי לפצות על הסיכון של הבנק.

כדי להגן על עצמם, יצרו הבנקים גם אג"ח מגובה משכנתאות. מכשיר פיננסי, שמרכז מספר רב של משכנתאות, שבו סחרו בשוק ההון במטרה לגייס את הכסף הנדרש.

בנוסף, עברו האג"ח הללו שדרוג נוסף על ידי בנקי ההשקעות למכשירים פיננסיים מורכבים והם כונו  – =CDO Collateralized debt obligation.  וכל אג"ח כזה ריכז תחתיו אלפי משכנתאות בדרוגי אשראי משתנים. כשרוב המשכנאות היו בדירוג נמוך מאוד, אך סה"כ האג"ח קיבל דירוג גבוה במטרה למשוך משקיעים נוספים. והם אכן נרכשו בהיקפים עצומים על ידי בנקים ומוסדות פיננסיים ברחבי העולם.

הסדקים הראשונים

מחירי הדירות זינקו בשל שיווק מאסיבי של משכנתאות הסאב פריים. הציבור מצידו לקח משכנתא על כל מחיר הדירה בלי למצמץ. ואילו הבנק העניק בחפץ לב בלי לבדוק ותוך התעלמות מוחלטת מיכולת ההחזר של הלווה. כל החגיגה לוותה באופריה של מחירי נדל"ן מאמירים שחיכו שרק ימשיכו ויעלו.

כשמישהו לא הצליח להחזיר את המשכנתא, הבנק היה מעקל את הנכס ומוכר במכירה פומבית. אבל המישהו הזה הפך להיות הרבה מאוד לווים שלא הצליחו להחזיר את הכסף, היצע הדירות עלה, הביקוש ירד…והופס ירידה של 30% במחירי הנדל"ן.

ההתרסקות

כדי לממן את כל המשכנתאות, לקחו הבנקים בעצמם הלוואות. הדירות נמכרו בהפסד והבנקים מצאו עצמם במצב לא פשוט, בלשון המעטה. כיוון שהחובות לא נפרעו. חברות הביטוח, שביטחו את המשכנתאות, גילו שגם הן נמצאות פתאום בחוב ואינן יכולות לפצות את הבנקים על המשכנתאות שלא נפרעו. נוסיף על כך את צניחת שווי האג"ח המקורי שהונפק על ידי הבנקים למשכנתאות שגרמה לצניחת ערכם של מכשירים אלה, למחיקות מאות מיליארדי דולרים במאזני החברות הפיננסיות ולמחנק אשראי חמור.


ההיסטוריה חוזרת?

לטענתו של מייקל ברי, האיש שזיהה את בואו של המשבר, ועשה עסקת שורט רחבת היקף כנגד שוק ה-CDO, אנחנו בפתחה של בועה נוספת. וציין שישנם קוים דומים בין מה שקרה אז, לבין כמויות הכסף שזורם לתוך קרנות מדדיות– INDEX FUNDS.

קרנות מדדיות

בדומה לאג"ח מגובה משכנתאות שיצרו הבנקים, גם הקרנות המדדיות מורכבות ממספר רב של מניות שחלוקת הערך הדולרי היומי שלהן  משתנה.

למשל, במדד ראסל 2000 הרוב הגדול של המניות הנסחרות בערך ובמחזרים נמוכים יחסית. כך למשל,  ספר ברי, מעל 1000 מניות שהמסחר בהן הסתכם בפחות מחמש מליון דולר במהלך היום. ולמעלה מ 400 מניות נסחרות במחזור יומי של פחות ממליון דולר. וכנ"ל לגבי מדד ה S&P 500   שמכיל 266 מניות שנסחרות במחזורים של פחות מ 150 מליון דולר.

בעיית גילוי מחירים

לטענת ברי, הבעיה הגדולה היא שאין מנגנון גילוי מחירים בכל מה שנוגע להשקעות הפאסיביות. כלומר, אין מנגנון תמחור מדויק בריביות וניהול סיכונים נכון.  הנחות היסוד והמודלים הבסיסיים שעל פיהם מחליטים משקיעים להכנס למגזרים, נכסים, מדדים, קרנות סל (ETF)  או קרנות נאמנות שמחקות את האסטרטגיות הללו – אינם דורשים ניתוח ברמת נייר הערך הבודד כפי שמתחייב בתהליך גילוי מחירים אמיתי.

דבר זה דומה למה שקרה בבועת האג"ח מגובה משכנאות, תהליך קביעת המחירים בשוק לא היה כרוך בניתוח יסודי ברמת נייר הערך הבודד, אלא נבע מתוך תזרימי הון אדירים שהתבססו על מודלים שהתבררו כשגויים.

הסיכון

טריליונים רבים של דולרים עוקבים אחרי המדדים ומושקעים בקרנות. מה שעלול להחמיר את המצב, אומר ברי,  הוא חוסר היכולת לצאת מהנגזרים, ואסטרטגיות קנייה ומכירה אגרסיביות במיוחד, המשמשות כדי לסייע לרבות מהקרנות האלה לחקות כביכול את התזרימים והמחירים מדי יום ביומו. עיקרון זה הוא אותו העיקרון שהוביל למפולת בשוק ב-2008. והמצב ילך ויחמיד ככל שתפחת הנזילות בשוקי המניות והאג"ח הגלובליים.

 

 לראיון המלא עם מייקל ברי:

https://bloom.bg/2kx0i61

 

***אין באמור המלצה לקניה או מכירה של ניירות ערך, הכותב עשוי להחזיק בנייר וזהו אינו תחליף לייעוץ פרטני המותאם לצרכיו האישיים של כל אדם

כתבות מאותו תחום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button
{ "symbols": [ { "title": "S&P 500", "proName": "OANDA:SPX500USD" }, { "title": "נאסדק 100", "proName": "OANDA:NAS100USD" }, { "title": "EUR/USD", "proName": "FX_IDC:EURUSD" }, { "title": "BTC/USD", "proName": "BITSTAMP:BTCUSD" }, { "title": "ETH/USD", "proName": "BITSTAMP:ETHUSD" } ], "colorTheme": "light", "isTransparent": false, "displayMode": "adaptive", "locale": "he_IL" }
Close
Close