הקדמה "בקטנה"
כבר תקופה שאתם נתקלים בכותרת "מלחמת סחר" ועד עכשיו בטח כבר הבנתם שיש דרמה לא קטנה בין סין לארה"ב. אם יש לכם חיבה או עניין כלשהו לשווקים, לנכסים פיננסיים ו/או לכלכלה- אני מאמין שחשוב לכם להבין על מה כל הרעש. לאלו מכם שהלכו לאיבוד בין כל הידיעות, הציוצים בטוויטר והמידע הרב באינטרנט – הכתבה הזו תעשה לכם המון סדר ותכניס אתכם לעניינים.
ארה"ב וסין נמצאות בעיצומה של מערכה צמודה במאבק על הסחר:
ο בפינה הימנית של הזירה, הנשיא דונלד טראמפ המוכר בזכות נטייתו לבצע מהלכים עסקיים קשים ביניהם השפעה תכופה על התעריפים והכנסת Huwaei Technologies – ענקית התקשורת הסינית לרשימה השחורה שלו.
ο בפינה השמאלית של הזירה, הנשיא שי ג'ינפינג אשר מבטיח להשיב תגמול הולם מצד בייג'ינג כתגובה לפעולותיה של ארה"ב או במילותיו שלו: "אם העבריין רוצה להילחם, אנחנו נכה אותו". (If the perpetrator wants to fight, we will beat him out of his wits)
שני הלוחמים בחרו ברשתות החברתיות בתור כלי הנשק המועדף עליהם במהלך הסבבים האחרונים ונראה כי לא בוער להם לסיים את המופע בזמן הקרוב.
אז עם כמה תעריפים הצפויים בשנה הקרובה, להלן לוח תוצאות פשוט להבנה ומעודכן המפרט את ביצועיהם של שני הצדדים:
הגירעון המסחרי אשר הולך ופוחת – 1:0 לטראמפ
עבור טראמפ, יש רק מדד אחד שמראה אם ארה"ב מנצחת או מפסידה במלחמה הכלכלית עם סין: מאזן הסחר הדו- צדדי. המספרים עדיין מראים שארה"ב עומדת מאחורי סין במרווח גדול, אך הגירעון המסחרי עם סין אכן הצטמצם בחודשים האחרונים. בעוד הכלכלנים מתווכחים אם יתרות הסחר הן מדד שימושי, הפער במאזן הכלכלי בין ארה"ב לסין כיום הוא המצומצם ביותר מזה 3 שנים.
עליית המחירים- נקודה לג'ינפינג 1:1
המבקרים טוענים כי התעריפים של טראמפ יניעו את המחירים למעלה עבור הצרכנים האמריקאים, אך עד כה זה לא קורה באופן רחב. עם זאת, סימנים של אינפלציה של מלחמת הסחר מתעוררים בכלכלה הגדולה בעולם. מחיר המוצרים על מדפי החנויות בארה"ב בשבע קטגוריות מוכות התעריף עלה ב -1.6% עד אפריל בעקבות סבב התעריפים הראשון בחודש יולי.
עבור סין, התעריפים הגבוהים שלה על יבוא של ארה"ב אינם משפיעים ישירות על המחירים של הצרכנים הסינים משום שההשפעה היא ברובה על תשומות תעשייתיות, ולא מוצרים לשימוש סופי.
יבוא התעריף הגבוה ביותר מארה"ב הוא על המוצרים הבאים: פולי סויה, זהב, פסולת נחושת, פסולת נייר, גז טבעי נוזלי, כותנה ופרופאן נוזלי.
ככל שהאמריקאים מרגישים יותר את המכה הסינית מהמיסים על היבוא, הנקודה הולכת לסין.
אמון הצרכנים בשתי המדינות נפגע 1:1
בעוד שאמון הצרכנים בארה"ב התאושש באפריל האחרון, בעזרת שוק עבודה הדוק ושכר גבוה יותר, חלה ירידה במכירות הקמעונאיות בפעם השנייה מזה שלושה חודשים.
בסין קרה סיפור דומה באותו חודש, כאשר הצמיחה במכירות הקמעונאיות הואטה יותר מהצפוי, מה שפגע במקור הצמיחה הגדול ביותר של המשק.
לעת עתה, האמריקאים אינם פסימיים מדי לגבי הסיכויים שלהם במלחמת סחר, אבל זה יכול להשתנות אם טראמפ יממש את האיום שלו ויקבע תעריפים על כל היבוא הסיני.
נקרא על תיקו בשלב זה.
קרבות על המט"ח 1:1
היואן נחלש בכ -7.5% מול הדולר בשנה האחרונה, מה שמאפשר ליצואנים הסינים להמשיך ולהגדיל את הרווחים במציאות בה התעריפים של טראמפ מכים את כלכלת המדינה.
סין עומדת בפני אתגר – אם תמשיך לאפשר ליואן להיחלש, יופעל לחץ על הבנקים הסינים אשר ייאלצו להתחיל להשתמש ברזרבות שלהם.
בשורה התחתונה, החלשות המטבע הסיני משליכה לטובה וגם לרעה על כלכלת המדינה.
כתוצאה מכך, תיקו נוסף.
שוק המניות 1:0 לטראמפ
שווקי המניות בשתי המדינות חטפו בשנה האחרונה את המכה הגדולה ביותר בעשור הנוכחי, אך סין הוכתה חזק יותר.
צניחה של 25% במדד המשולב בשנגחאי הייתה עוצמתית פי ארבעה מהירידה במדד ה- S&P 500 ב-2018.
לאחרונה, השוורים בשתי המדינות התחזקו והמדדים החלו לעלות (פרט לתיקון האחרון לאזורי התמיכה ב-2800) אך עולה השאלה מה יעלה בגורל השווקים כאשר שיחות משא ומתן משמעותיות לא נראות באופק.
לאלה מכם שעדיין סופרים נקודות בין הצדדים – מדד השוק הסיני ירד כמעט ב-14% מאז תחילת 2018, בעוד שמחירי המניות בארה"ב עלו בכ-6%.
עוד נקודה לטראמפ.
האטה בצמיחה הכלכלית 1:0 לטראמפ
שתי הכלכלות מראות סימנים של חולשה בשבועות האחרונים, אך נראה כי סין מאטה בקצב מהיר יותר. כלכלנים סינים רבים דיווחו כי התפוקה התעשייתית, המכירות הקמעונאיות וההשקעות האטו במהלך חודש אפריל.
בארה"ב, יחד עם ירידה במכירות הקמעונאיות, תפוקת הייצור במפעלים ירדה בפעם השלישית בארבעת החודשים האחרונים, ועדיין הירידות היו קשות פחות מאלה שקרו בסין.
אם התעריפים מתחילים להכות בצמיחה הכלכלית, לג'ינפינג יש יותר כוח פיסקלי ומוניטרי להתמודדות עם המציאות החדשה מאשר לטראמפ. (מדיניות פיסקלית- התערבות ממשלתית, מדיניות מוניטרית- התערבות הבנק המרכזי).
חובות ארגוניים גבוהים בסין מערערים את האיזון בסין ומאלצים אותה להגדיל את השימוש במדיניות פיסקלית (מדיניות פיסקלית- פעולות בה נוקטת הממשלה בכדי להתמודד עם חובות, לדוגמה: שינוי שיעור המיסים או שינוי בצריכה הממשלתית).
וזו בניגוד להסתמכות על הלוואות בנקאיות לחברות תעשייתיות כמו שנהגה לעשות בעבר. לטראמפ אין כוח פיסקלי חזק כמו לג'ינפינג.
לסיכום – טראמפ מכה שנית, אבל שווה לעקוב אחר התפתחויות.
מימוש השקעות ישירות בחו"ל 1:0 לג'ינפינג
בשנת 2018, ההשקעה האמריקאית בסין ירדה באופן שולי, בעוד שההשקעה הסינית בארה"ב ירדה במידה ניכרת.
כך עולה מדו"ח חדש בנושא "The U.S-China Investment Project", אשר מצא ירידה של יותר מ-80% בהשקעות הזרות הישירות של סין בחופי אמריקה ל-5 מיליארד דולר בשנה שעברה, מ-29 מיליארד דולר ב-2017 ו-46 מיליארד בשנה שלפניה.
לעומת זאת, היקף השקעות חוץ ישירות (FDI) של ארה"ב בסין ירד ל-13 מיליארד דולר בשנה שעברה מ-14 מיליארד דולר ב-2017.
בזמן שארה"ב מתגעגעת להשקעות הסיניות, ג'ינפינג מרוויח נקודה.
לסיכום:
בעוד שיחות הסחר נעצרות ושתי המעצמות מחזקות עוד יותר את עמדותיהן, עוד יש דרך ארוכה לפנינו. התוצאות לעת עתה הן קצת מעורבות: ארה"ב מובילה בכמה תחומים בעוד לסין יש יתרון באחרים. בסופו של דבר, כולם משלמים מחיר. במונחים של צמיחה כלכלית, אף אחד לא מנצח במלחמת סחר. מבינת היריבות הגיאו- פוליטית, מה שחשוב הוא מי מאבד יותר. ארה"ב מהמרת שזו תהיה סין, סין מהמרת שלארה"ב לא יהיה מספיק כוח להיאבק בה". – ציטוט ע"י הכלכלן הראשי של בלומברג טום אורליק.
***לטובת הכתיבה, נלקחו נתונים "מסוננים", רלוונטיים ומעודכנים מהאתר Bloomberg.com
