כללי:
בשנת 2008 העולם חווה אירוע דרמטי, מטלטל ומפחיד שהשפיע על חיים של רבים בעולם.
בין אם אנשים השקיעו באופן ישיר בכספים בשוק ההון או באופן עקיף דרך קופות גמל, קרנות השתלמות, פוליסות חיסכון ופנסיות – כולם נפגעו מהצונאמי.
משבר הדיור המפורסם שגרם לקריסת השווקים בארה"ב והוביל למפולות בשאר שווקי הגלובוס הותיר אנשים בלי חסכונות ובחלק מהמקרים גם בלי תחתונים.
מה גרם למשבר
בשנות ה-70, הבנקים הצליחו ליצור מוטציה שהפכה אותם לעשירים.
הרעיון היה ליצור מוצרים מובנים שמאגדים בתוכם חובות של משכנתאות בכמות ענקית ולהעניק להם דירוג אשראי גבוה מאוד (AAA- טריפל איי) כדי לשווק אותו לקהל הרחב, מתוך הנחת יסוד ש-"אנשים משלמים את המשכנתאות שלהם, שוק הנדל"ן תמיד עולה ולכן אין סיבה שאנשים לא יחזירו את החובות האלו".
מבחינת הבנקים, המוצר (בשמו – CDO- Collateralized Debt Obligation) לא טמן בחובו שום סיכון.
במקביל, כדי לעודד מכירת CDOs, הבנקים שמחו לאשר משכנתאות לכל אחד מבלי לבחון את תנאי יכולת הפרעון או במילים אחרות, מה הסיכוי שהלווה לא יחזיר את הכסף ויהווה הפסד לבנק.
אחרי שנים רבות שהבועה התנפחה, הגיע השלב שאנשים רבים בארה"ב החזיקו בתים רבים (איש ממעמד הביניים יכל להחזיק ב2-3 בתים עם משכנתא על כולם) ולא יכלו לשלם את החוב עבורם!
מה קרה? אנשים לא החזירו חובות משכנתא (1) והבנק לא יכל לשלם למשקיעים ריבית על ה-CDOs כיוון שהחובות לא נפרעו, המוצר לא היה שווה כלום.
אז 1 ועוד 2 הוביל למשבר ה"סאב פריים" בשמו המפורסם
או כמו שמארגות' רובי אמרה בסרט "The Big Short" (מומלץ מאוד לצפיה כדי להבין את הנושא): כשאתם שומעים את המושג "סאב-פריים" תחשבו- חרא (When you hear "sub-prime" think SHIT).
היו משקיעים בודדים שצפו את הנפילה והרוויחו כשעשו שורט על שוק הדיור האמריקאי, אבל זה סיפור לפעם אחרת.
מאז, השוק התאושש (כמו שהוא נוטה לעשות לאורך זמן) וקיבלנו את השוק השורי הארוך ביותר בהיסטוריה מאז ועד היום.
הכירו את התאום המרושע של ה-CDO, ה-CLO
התחייבות להלוואות בטוחות CLO היא נייר ערך יחיד המגובה במאגר חוב. לעיתים קרובות מדובר בהלוואות ארגוניות בעלות דירוג אשראי נמוך, או רכישות ממונפות שביצעה חברה פרטית לצורך נטילת שליטה בחברה קיימת.
היקפי ההשקעות הנוכחיים ב-CLO ברחבי העולם מסתכמים בסביבות 700 מיליארד דולר, עם הנפקות שנתיות חדשות של מעל 100 מיליארד דולר. זה דומה לרוב לכמויות ה- CDO של הסאב-פריים בשנת 2008.
מה חשוב לדעת על CLO?
» זה מוצר מובנה שמאגד בתוכו חובות של חברות (הלוואות אשראי) להבדיל מה-CDO שאיגד בתוכו חובות משכנתא.
» דירוג האשראי של ה-CLO הוא נמוך, שלא כמו ב-CDO שם דירוג האשראי היה גבוה.
» CLO בנוי מ"שכבות" השקעה- ככל שהשכבה נמוכה יותר (דירוג האשראי של החוב נמוך יותר), הסיכון שנוטל המשקיע גובר וכך גם התשואה הפוטנציאלית.
יש טענות בעד CLO:
יש הטוענים כי CLO אינו מסוכן כל כך. מחקר שנערך על ידי חברת גוגנהיים השקעות, חברת ניהול נכסים, מצא כי משנת 1994 עד 2013 חוו CLO שיעורי ברירת מחדל נמוכים משמעותית בהשוואה לאג"ח קונצרניות.
עם זאת, מדובר בהשקעות מתוחכמות, ובדרך כלל, רק משקיעים מוסדיים גדולים רוכשים טראנצ'ים ב-CLO.
גופים כמו חברות ביטוח, רוכשות במהירות נתחי חובות ברמה הבכירה כדי להבטיח סיכון נמוך ותזרים מזומנים קבוע.
קרנות נאמנות ותעודות סל רוכשות בדרך כלל נתחי חובות ברמה זוטרה עם סיכון גבוה יותר ותשלומי ריבית גבוהים יותר.
CLO דומים ל-CDO, שניהם נועדו להגדיל את המינוף על תיק החוב. במובנים אחרים, CLOs אכן מוגדרים להיות בטוחים יותר. במקום משכנתא, סאב פריים או מוצר דומה, הם אורזים מחדש הלוואות ארגוניות, בעיקר הלוואות ממונפות, כמו אשראי צרכני או הלוואות רכב. למשקיעים בטראנצ'ים טובים יותר קיימת הגנה רבה יותר מכפי שהיו קיימות ב- CDO מכיוון שרמות הפסדים גבוהות יותר נדרשות לפני שיפסידו כסף.
סיכונים בהשקעה:
היבטי הסיכון בהשקעה ב–CLO אינם מובנים היטב לרוב המשקיעים:
» איכות האשראי על הלוואות ממונפות העומדות בבסיס רוב ה-CLOs ירודה ולרוב לא ראויה להשקעה.
» המלווים ממונפים מאוד, ההלוואות זוכות להגנת משקיעים מינימלית הולכת וגוברת, כאשר למעל ל-70% אין מעקב אחר המצב הכלכלי והתערבות מוקדמת לטיפול בלווים בעייתיים. הבעיה הזו מחמירה את הסיכון להפסדים גדולים יותר.
» המשקיעים מניחים שהתיקים בטוחים יותר מכיוון שהם מגוונים. עם זאת, יחסית למשכנתאות, תיקי הלוואות ארגוניות בדרך כלל מורכבים ממספר מועט של הלוואות גדולות, מה שמגדיל את סיכון הריכוזיות.
» הפסדים עלולים ליצור קשיים בהפצת מימון, מה שיוביל לסחיטת נזילות. כמו בשנת 2008, הדבר יאיץ את ירידות המחירים.
» בעיות עם חברות CLO עשויות לגרום להתכווצות אשראי.
» נגיד בנק אנגליה, מארק קרני, וגם יו"ר הפד לשעבר ג'נט ילן הזהירו מפני סיכונים פוטנציאליים.
תרחיש יום הדין:
במקרה של ירידה, הסיכון הוא ש– CLOs ייצרו לולאות משוב שליליות. הבנקים יתקעו עם מלאי של הלוואות חתומות שטרם נמכר, מה שיגרום לנפילת מחירים, עליה במרווחים (spread) והידוק זמינות האשראי וכתוצאה מכך שווקי האשראי יספגו פגיעה קשה. (בדומה למה שקרה במשבר הסאב– פריים ב-2008)
הידוק זמינות אשראי והפגיעה בשוק האשראי יפגע באופן ישיר בכלכלה.
הפחד לגבי המצב הפיננסי של הבנקים וגופי ההשקעות יצרו משבר כיוון שהמפקדים יסרבו לממן בנקים ע"י הפקדות והמשקיעים במקביל ידרשו לקבל את כספם בחזרה.
